יא חסרא

איילת
רביעי 29 לאפריל · דקת קריאה

נוסטלגיה ותחושת חמימות שעולה,

כשנזכרים בתקופה רחוקה

או כשרואים תמונה ישנה,

הופכת באחת לקבס:

איך העזנו לחייך עם הווה שכזה.

ואולי זו ההוכחה שהנצח נמצא

ממש ברגע הזה.

שאין טעם לחשוש מעתיד לא מוכר

ושפשוט עצוב מידי להיזכר בעבר.

כל זה נכון, ועדיין

ליבי נחמץ מלראות את אותן העיניים

שחייכו במלואן ללא זיק דאגה

וכעת ממלאות את כולי בתוגה



נכתב על ידי
איילת
אישה, אמא, מנסה להיות בת אדם. כמו כולם
רוצה להגיב? התחבר

יכולה כל כך להזדהות
בלאגן של רגשות כתבה לפני 2 חודשים


הכדור, איילת דקת קריאה 9 לדצמבר 2019
ידיעה, איילת דקת קריאה 4 לדצמבר 2019
ת.נ.צ.ב.ה, איילת דקת קריאה
2 לדצמבר 2019
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש