בלדה ליורה

איילת
שבת 2 למאי · דקת קריאה

עוד דיון ובסופו החלטה 

היום יוצאים למלחמה! 

הקודקוד נותן פקודה, 

אל ההוא שם בקרקע 

וכך במרץ ותנופה, 

מלאים באמונה 

שברור שיש לסמוך 

על ראשיו של עם וחוק. 

 

נשיקה, חיבוק, פרידה 

לפני שמצטרפים לגדוד. 

אחרי הכל, זו מלחמה! 

והזמן, כמו מנות קרב מדוד! 

 

וכך ברגע האמת, 

קרבה האצבע אל ההדק: 

אצבעו של היורה! 

ולא זו של ההורג, 

שישב לו שם על כס 

וחשיבות אף לא ייחס,

לאיך שניה של לחיצה 

תהפוך שנים של הדחקה. 

מי היה יודע שהמנצח ההוא, 

שעד אותו הקרב היה אדם פשוט, 

הפסיד מזמן במלחמה שלנצח בה יהיה כלוא. 

 

Photo by Larm Rmah on Unsplash

איך יתכן? הרי הוא חי! איך אינו אסיר תודה?

 

ככה זה כשמוציאים לפועל החלטה 

בלי לחשוב על מבצע הפקודה.



נכתב על ידי
איילת
אישה, אמא, מנסה להיות בת אדם. כמו כולם
שישה פירגונים מבלאגן של רגשות, ליאור רשף
הדף נקרא 20 פעם
רוצה להגיב? התחבר

מדהים , פשוט צמרמורת בגוף.
בלאגן של רגשות כתבה לפני 2 חודשים


דרך חדשה, איילת דקת קריאה 31 לדצמבר 2019
ויתור, איילת 2 דקות קריאה 20 לדצמבר 2019
הכדור, איילת דקת קריאה 9 לדצמבר 2019
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש