קפה של בוקר

קטנה (מרב בן-שושן)
ראשון 24 למאי · דקת קריאה

מבטה ממוקד בחלל, עיניה מסגירות כי לא הקשיבה ולו למילה אחת מכל שנאמר סביבה. גופה הכמה ליד אוהבת, מתעתע בה. בדיחה שלא שמעה מפילה את כולם מצחוק, היא רק מחייכת. שומרת את זכות השתיקה לעצמה. הם לא יקחו ממנה את הפנטזיות שלה. הגוף שלה אולי כלוא פה איתם אבל נפשה חופשיה לבחור לנדוד שוב.


נכתב קדם למגיפה כשעוד אפשר היה לשבת וסתם לבהות בשולחן ליד. ארומה.



נכתב על ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש