עכשיו הכול ישר

אדרת
ראשון 24 למאי · דקת קריאה

טיפסנו על הר משלג, ולפעמים שקענו כשרצנו. בפסגה מצאנו דוב, הוא היה שחור מאוד, ומזיע, כולו מהלל ומריע לשמשות הרבות שבשמים. התפזרנו, לתפוס קרני שמש כמו חתולים כתומים מחודדים. אני נשבע שכל עקבה התמלאה במיץ של שמש. הדוב הפסיק להלל. הוא שתה מן השמש בליקוקים מושלגים וקרים. חדרים מרובעים נטרקו אל העולם, סימן הגיע לילה. שבענו וירדנו מן ההר, אל התפרחת. חלצנו את הצמר מהרגליים, וצעקנו בתורות סיפורים רחוקים. 

כשגדלתי, כאלה היו השניות. עכשיו הכול ישר.



נכתב על ידי
אדרת
לפעמים כותב ולפעמים לא
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש