קורונה בפריז - יומן בשלושה קולות #8

דורון גרוסמן
שישי 29 למאי · 2 דקות קריאה

23.03.20

 (וגם היום עם פסקול!https://www.youtube.com/watch?v=sFNcrCGCMSA&t=0s)

יום 8 - המרוץ למליון


לרשומה הקודמת         לרשומה הבאה
 



דיסקליימר: הכתוב מטה אינו תיעוד נאמן של המציאות. הוא בקושי תיעוד, ויותר סיפור ומקור לשחרור קיטור. ולגבי נאמנות- צריך לשאול את מאהבותיו. אין לקבל החלטות כלכליות או בריאותיות לפי הכתוב בו.
 



בעקבות מלא דיונים שהיו לי לאחרונה במרחבי המרשתת, ובהמשך לפוסטים שכתבתי בעבר בפרופיל, חשוב לי להדגיש לכל אזרחי ישראל, שנראה כי אינם לוקחים את המצב ברצינות, שהמצב רציני. רציני ביותר.
ישראל ניצבת בפני תקופה לא קלה, ומסוכנת לאנשים רבים, לכלכלה ולשגרת החיים בישראל, שכבר החלה להשתנות. 
ישנה מגפה מסוכנת שמסתובבת, מקורה במזרחה של המפה. היא מדבקת ביותר וקטלנית לחלק משמעותי מהחברה. נכון להיום אין חיסון שמגן מפניה, ורק אמצעים קיצוניים מאוד עלולים לעצור את התפשטותה. היא התחילה לאט, אך עם כל יום שעובר קצב התפשטותה גדל בטור גיאומטרי.
פירוש הדבר שגם אם היום נראה שהמצב בשליטה, מחר הוא עלול לצאת מכלל שליטה, ונהיה בסחרור שעלול להביא את ישראל לכדי סף קריסה ולמשבר הומניטארי חריף. אם שום דבר לא ישתנה, יהיו לנו לפחות 23,741 מתים לשווא.

אה כן, שכחתי - יש גם את הקורונה.

בשלב הזה, נראה שמדינות העולם מתחרות ביניהן על מרוץ למליון - מי המדינה שהחולה שלה יהיה החולה המליון. המדינה הזוכה תזכה התהילת עולם (סתם, איטליה כבר לקחה את הפרס הזה), והחולה יזכה בכתר ובירה.

כבר מעל שבוע, אני חושב, שלא יצאנו מהבית. בסרטים זה לרוב השלב שמתברר שאחד הגיבורים הוא פסיכופט רצחני. ואם מדובר בסרט (פוסט) מודרני, זו גם הבתולה הבלונדינית והעשירה. מזל שאין פה כאלו. אבל אני לא בטוח מי (או מה) גר בדירה ממול...
היום היתה נקודת שבירה, הצוציק קם בבוקר ודרש לצאת. ניסתי להסביר לו, שבשלב הזה בכלל לא ברור מי האנשים ששרדו למטה. אילו מן מוטציות יש להם ואולי הם בכלל כבר לא בני אדם. אני די בטוח שממרומי הקומה שמינית ראיתי משהו עם עיניים בגב, ושלא סתם נזכרתי במורה שלי מכיתה ד, שפרה כפרה עליה.
הוא לא קנה את זה והמשיך לדרוש. בסוף לא היתה ברירה,
נתנו לו לראות את פפה פיג בתור פרס ניחומים.
אני חושב שבקרוב נעשה שחזור סטופ מושן עם בובות של ואלס עם באשיר.

בכל מקרה ברור שאנחנו חייבים לפחות לנסות לרדת למטה, לראות אם התרבות פה הצליחה להתפתח. רק צריך לזכור שאחרי שחוצים את הנהר סטיקס, אסור לאכול שום דבר שמציעים לנו אם אנחנו רוצים לחזור בחזרה למעלה.נעדכן בקרוב.

הצרפתים מקפידים כל יום בשמונה בערב לעמוד ליד החלונות ולמחוא כפיים. זה התחיל בתור הודיה לרופאים, עכשיו זה הפך למסורת. כאילו שזה מה שיעזור. חבל שהם מקפידים על החרטא הזה במקום שיקפידו למלא את הוראות הממשלה למניעת הדבקה. כל שוק איכרים זו מסיבת הדבקה. מעניין אם מי שנשאר אחרון בצרפת זוכה לכבות את האור?


 



נכתב על ידי
דורון גרוסמן
כותב מגרה מקצועי.
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 15 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש