שלישי בצהריים

יעל
שלישי 2 ליוני · דקת קריאה

שוב אתה מתרחק
אף פעם לא מתקרב
תמיד מרוקן אותי
אף פעם לא ממלא
ואני עייפה
ואני כאובה
ולפעמים תוהה
אם אתה יודע שזו ההשפעה שלך עליי
שוב תילי תילים של תקוות
מתאדות בחום הזה של הצהריים
מעגלי חיים נפרדים
באופן מדויק מתפספסים                           יש לי כל כך הרבה מה לומר לך
כל כך הרבה שאני רוצה שתשיב
אם רק היית יודע
שבכל שבוע, באותה השעה
אני מחכה לך,

אולי היית מקדים



נכתב על ידי
יעל
רומנטיקנית, נאיבית, אבודה בחלל
שני פירגונים מנאקסון, נעמה
הדף נקרא 15 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש