נפשי

דור כלב
דקת קריאה | שלישי 6 ליוני, 2006

אם את נפשי לא שמתי בכפי
הרי זה כי פחדתי
מקרברוס ומאחיו האיומים
שדי השאול, השחור והיללת
בסופה של דרך ארוכה מצאתי את עצמי
שב אל ראשיתה, שב כמו ילד
ואין כתף על(י)ה אבכה
ואין מושיע ומרגיע
אשר ייקח וילטף -
ויפכה תקווה
ופתרונים יביאה
רק לנדוד אומר הקול
מבלי לראות מאין באתי
מבלי לראות את הסוף -
או כל דבר אשר יכול
לרמוז כי דרך זו אינה נצחית היא
מידה טובה היא לסיים ברוח של אופטימיות
אך ידידי, איני חש כלל בכשלונה של הפסימיות
מנדוד לנדוד כל ערכי נופלימה
ולמשמד מזמור, לזה אשר הגיע




היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 16 פעם
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש
רוצה להגיב? התחבר