הלוואי

דור כלב
דקת קריאה | שבת 3 ליוני, 2006

תמיד כשאני הולך לישון
אני מרגיש שמשהו חסר
יש עוד מישהו בעולם הזה
שבוכה עדיין
ואני, לא בוכה,
לא על עצמי, לפחות,
אני בוכה כי חסרות לי הדקות
כי אני, כמו כל בני-האדם, נתון בגוף הבשר
ולא יכול להושיט יד לעזרה לכל אחד הקורא
וגם לאלו שאינם יודעים לקרוא-
לקרוא לעזרה

אודה לך,
אם תיתן לי את הכוח
אם תיתן בי אמון
והלוואי ואוכל לשירת הסירנות-ומבטחי בך
לשרת
דקה דקה
יום יום
חיים חיים
כל החיים

לפתוח את כל החלונות
ולסגור דלת אחת




היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 21 פעם
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש
רוצה להגיב? התחבר