חיה

רוית גרוסמן דוד
שישי 12 ליוני · דקת קריאה

הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי

הַצְּלִיל בִּלְתִּי נִסְבָּל

אֲנִי רוֹצָה לֶאֱטֹם אָזְנַיִם

אֲבָל יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא יַעֲזֹר.

זוֹ הַמַּנְגִּינָה שֶׁעָלַי לְשַׁנֵּן.

זֶה כְּמוֹ הַכְּאֵב שֶׁלֹּא רוֹאִים עָלַי.

אֲנִי צוֹחֶקֶת

יֵשׁ לִי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת שֶׁל שִׂמְחָה

אֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּהִתְלַהֲבוּת

אֲנִי אוֹכֶלֶת גְּלִידָה

אָז חוֹשְׁבִים "הִיא הִתְגַּבְּרָה"

אֲבָל בְּעֶצֶם הַכְּאֵב הִתְגַּבֵּר עָלַי

וְהָפַךְ לְחֵלֶק מִמֶּנִּי.

אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, אֲנִי חָיָה.



נכתב על ידי
רוית גרוסמן דוד
פירגון אחד מעופר
הדף נקרא 13 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש