וידוי

אֵיזֶה חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ הָיָה לְךָ

וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּנְבוֹכוֹת

כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ עַל סַפְסָל

אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁאֲנִי חוֹלֵם.

כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ אַחַר הַצָּהֳרַיִם בַּיָּם

כְּשֶׁעָמַדְנוּ בַּבָּארְבִּי שָׁרִים אֶת כָּל הַמִּלִּים

כְּשֶׁעָצַרְנוּ בַּאָמְפָּמ וְאַתָּה לָקַחְתָּ 

לֶחֶם טָרִי לִכְבוֹד יוֹם הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּכֶם,

אֲנִי שָׁמַעְתִּי 

רַק אֶת הַלֵּב.

הָיִיתָ נֶחְמָד, חִיַּכְתָּ,

עָשִׂיתָ הַכֹּל

הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַזִּיפִים שֶׁלְּךָ

מְדַגְדְּגִים לִי אֶת הָאַף

אֶת כָּרִיּוֹת הַשְּׂפָתַיִם הַקְּרִירוֹת.

אֲנִי מְאֻשָּׁר.

שָׁכַבְתִּי אִתְּךָ בַּחֲלוֹם.