נוכחת בחיי

רוית גרוסמן דוד
חמישי 25 ליוני · דקת קריאה

אני משתדלת להיות נוכחת בחיי.

חוץ ממתי שלא.

שהכאב מתגבר מדי,

האיזון מופר

וכל הגוף נסחף למערבולתו האכזרית של הפחד.

הלב דופק,

והבטן מסתחררת,

מלתעות המוות מאיימות לטרוף את החיים

והם שברירים ועדינים

האם יש לי סיכוי להינצל?

בניגוד לכל מה שאמור לקרות-

אני נכנעת לו

ואז המערבולת פולטת אותי.

המומה

המומה

אבל הכי חיה שאפשר,

אני משתדלת להיות נוכחת, בחיי.



נכתב על ידי
רוית גרוסמן דוד
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש