ריף

דור כלב
שלישי 29 לפברואר, 2000 · דקת קריאה

הולכת רגל בדרכי בית-ספר,

בטון הוא דשא לרגלייך,

או מים חלוקים בין אצבעות קטנות-קטנות.

צל אמירים שמקרר

וצליל המים.

כתמי אור על גופך המתפשט

ראשית מעיל שחור צונח-

חולצה מוסרת ועצמך.

להשתכשך במים הדקים

לשטוף את השדיים,

ושפתיים-

כל-כך קרירים; שקטים המים

נופלים עלים על גופך,

יש נדבקים ויש גולשים.

ואז לראות את העיניים כאילו מביטות למעלה,

דרך עולמות שרק את יכולה,

אולי באמת רק את -.


29.2.2000



נכתב על ידי
דור כלב
כותב כל יום. משתדל שלא את אותו הדבר.
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 16 פעם
רוצה להגיב? התחבר


מרכז כובד פואטי, דור כלב דקת קריאה 5 למאי 2006
שיר לא גמור 2, דור כלב דקת קריאה 7 לדצמבר 2005
שיר לא גמור 1, דור כלב דקת קריאה 7 לדצמבר 2005
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש