קורונה בפריז - יומן בשלושה קולות #1009

דורון גרוסמן
שני 27 ליולי · 2 דקות קריאה

24.03.20

 (https://www.youtube.com/watch?v=qWG2dsXV5HI)

יום 1009 - רובוטים של שחר
 

לרשומה הקודמת         לרשומה הבאה

 



דיסקליימר: הכתוב מטה אינו תיעוד נאמן של המציאות. הוא בקושי תיעוד, ויותר סיפור ומקור לשחרור קיטור. ולגבי נאמנות- צריך לשאול את מאהבותיו. אין לקבל החלטות כלכליות או בריאותיות לפי הכתוב בו.
 




כמעט שלוש שנים של סגר. סופסוף יוצאים מהדירה.
החיסון בסוף לא הגיע. 

כבר ביום ה-9 הבנו שהעולם לא הולך להתמודד עם המגפה הזו טוב. מספר המקרים הפעילים היה גדול כמעט פי 3 ממספר המקרים שהסתיימו, ומספר המתים התקרב ל20,000. למרות הסימנים המעודדים מאיטליה, מוקד ההפצה העולמי, היה ברור שזה הולך להיות ארוך, ושהעולם כבר לא יחזור להיות אותו הדבר.
עמי העולם פשוט לא הצליחו לעקוב אחרי הנהלים, שבעצמם השתנו בקצב הולך וגובר עד שהוכרז על עוצר מוחלט, 24 שעות. 

3 חודשים אחרי תחילת הסגר העולמי, היה נראה שדברים עוד יחזרו למסלולם. הסגר היה ארוך מהצפוי וכמה מדינות קרסו כלכלית, בישראל אפילו השתנה השלטון, אבל מרבית המדינות כבר התחילו לחוות האטה משמעותית בקצב החולים החדשים והתחילו לדבר על שחרור קל של הסגר. היו כבר מספר קוקטיילים שעזרו לטפל בחולים הקשים, ולמרות החוסר המשווע במנשמים ומיטות אשפוז, מספרי ההרוגים התחילו לרדת. העולם חגג.

אירלנד היתה הראשונה שנפלה. היא לא הצליחה לשמר את הסדר החדש יותר. נגמרו המשאבים. אנשים חזרו להיפגש, והמגפה תפסה שוב תאוצה, לא היתה ברירה, הכניסו את הצבא לערים. במהומות שפרצו, אחד ממרכזי הדאטה של גוגל קרס.
לפתע העולם הדיגטלי שכולנו סמכנו עליו ספג זעזוע, קטן יחסית אמנם, אבל מספיק כשי לזרוע פחד.

לאחר מכן, עליות חדות במקרים נצפו בסין, ארה"ב צרפת, גרמניה, איטליה.
הקרב היה נראה כמעט אבוד, והוא אבד לגמרי כשהתברר שהוירוס עבר מוטציה נוספת. זהו - גם מי שחלה עלול לחלות שוב.
המוטציה לא היתה קטלנית יותר, אפילו קצת פחות, אבל מדבקת הרבה יותר, הפעם גם דרך האוויר, מספיק היה לעמוד במורד הרוח גם מטרים רבים מחולה וסיכוי ההדבקות היה גבוה. גם מי שחזר לעבוד בעקבות העמידות שפיתח בנסיון להעמיד את הכלכלה על הרגליים חלה שוב.
העולם ויתר, מדינות שחררו את הסגרים, זה כבר לא שינה שום דבר. התחלואה זינקה שוב. מי שהיה יכול נשאר מסוגר עוד כמה שנים בעקבות שינוי הרגלי העבודה. 
באמצע הופיעו עוד מוטציות של הנגיף אלימות הרבה יותר. כל מגע אנושי פסק. משלוחים פסקו מלהגיע, מדינות שלמות התפרקו.
רבים מהשכנים והחברים עזבו, על גורלם של חלק שמענו, לגבי אחרים לא הגיע שום מידע. אנחנו שרדנו בעזרת העוזר שבנינו (היה הרבה זמן ללמוד כישורים חדשים), שהולך לאסוף עבורנו מזון, אבל כבר כשבוע שהוא חוזר ריק. ומלאי המזון שלנו מתדלדל. 
ברור שהמסדרון עדיין מסוכן, יצרנו סולם משתשלשל ארוך, נעזוב באור ראשון, דרך המרפסת. 
משידורי הרדיו הספורדיים שאנחנו קולטים אנו יודעים שיש מי ששרד, עכשיו הגיע גם תורנו לצאת לחפש אותו.


 



נכתב על ידי
דורון גרוסמן
כותב מגרה מקצועי. כיום גר בפריז,כותב יומן סגר.
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא חמש פעמים
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש