שיר לשלי אשה (שתחייה) + תגובה לעצמי

דור כלב
שני 19 ליולי, 1999 | דקת קריאה

שיר לשלי אשה (שתחייה)

אם כך סתם כך לפעמים בשקט תשמעיני ממלמל

אל תוך הריק, דעי - אל הראשונה, בשמינית

קולי נישא ורוחי קוראת.

אם לפעמים בבתנו אביט קצת מהורהר

אם ידי תרעד כשאלטף את שערותייה החומות

ואולי לכלוכית תסתמן בעיני.

דעי - לא לה אני כואב, אלא לזאת שתהיה.

אם לפעמים תתגלה בי חיבה מוזרה לכנרת

ולדקלייה, אל תתרגשי - רק אנלוגיה עתיקה שבה

אליי.

אם לפעמים אשכב על הדשא או סתם כך אקשיב

לרוח הנושבת ואביט בשמים השחורים או בכוכבים הדולקים

אל תראי לי את אהבתך, יודע אני מה רבה היא - אך נפשי

מסתופפת בבית אחר.


תגובה לעצמי: קורא יקר, שיר זה נכתב בשעה קשה שמעטות כמוה. כך

הרגשתי באותו רגע וסוף העולם היה באותו הרגע. היום אני במצב

אחר. לפעמים אנחנו נשאבים למערבולות וחושבים שהסבל הרגעי הוא

לנצח, אל דאגה - יש תקווה.



19.7.1999



0 פירגונים
הדף נקרא שבע פעמים
הרעיון הוא שדור כלב יקבל מכם איקס שקלים כל חודש בחודשו ובתמורה תקבלו תכנים יחודיים ופינוקים או סתם תרגישו אפנדי. זה פיצ׳ר שנמצא בפיתוח במעבדות הדף ואנחנו כאן רק בוחנים את ההתכנות שלו אז כסף תכלס לא יזרום עדיין אבל נקבל אינדיקציה . מעניין!

תגובות:


עוד דפים:

כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת