אני זוכר שיחות איתך

אך עמך טרם שוחחתי

אני זוכר ימים איתך

אך עמך טרם חייתי

אני זוכר את שפתייך הפשוטות, כמעט כפרא

אך בם טרם נגעתי

אני זוכר את עינייך הסגורות לאור נאון דלוק

אך בי טרם הבטת

ואת שיריי הראשונים שלך קראתי

ואת שיריך אשר בדמעות שמעתי

ואיך ליטפתי את שערותייך הזהובות

ועצמת את עינייך

וידעתי זה הוא סוף כזה שבאמצע

ועצמתי את עיני

ובבוקר כבר לא היית שם לידי

וגם אני לא הייתי שם, כנראה ברחתי אתך אל אוקיינוס שקט

והיום אני כאן

בוכה כותב וקר

15 באוגוסט 1998