גם אני הייתי בכיכר

יובל ששון
ראשון 1 לנובמבר · דקת קריאה

כֵּן, גַּם אֲנִי הָיִיתִי בַּכִּיכָּר

לְמָחֳרָת הַיּוֹם כְּבָר הִתְחִיל הַמִּסְחָר

בְּמָה וְאֵיךְ וּמִי

הַאֲשֵׁם הָאֲמִיתִּי 

הַיָּמִין הַקִּיצוֹנִי

הַשְּׂמֹאל הַמַּמְלַכְתִּי

מַסַּע הֲסָתָה מַכְפִּיר

וְהַכְּתוֹבֶת עַל הַקִּיר

וְהַנּוֹעַר הַנִּפְלָא עִם הַנֵּרוֹת שֶׁכֻּולָּם רָצוּ לְהַכִּיר 

וְאֵיךְ צָרִיךְ לִזְכּוֹר

וּמָה רוֹצִים לִשְׁמוֹר

וְאֵיזוֹ תְּהוֹם נִפְעֲרָה פֹּה 

וְאֵיזֶה בּוֹר

וְכַמָּה עוֹלֶה סִרְטוֹן שֶׁל רֶצַח רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה? 

הַאִם זֶה מַסְפִּיק לִקְנוֹת דִּירָה קְטַנָּה בְּכִיכַּר הַמְּדִינָה? 

וְאֵיפֹה הָיִינוּ מֵאָז? 

וּמָה עָבַרְנוּ? 

הַאִם לָמַדְנוּ? 

הַאִם הִפְנַמְנוּ? 

הַאִם יוֹתֵר זֶה לֹא יִקְרֶה? 

 

וְאוּלַי צוֹדְקִים אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים 

שֶׁכָּל זֶה בִּכְלָל לֹא קָרָה

וְהַכֹּל הָיָה פָּשׁוּט מוּמְצָא 

וְכָל הַחֲגִיגָה

הָיְיתָה קוֹנְסְפִּירַצְיָה שֶׁל הַשַּׁבָּ"כּ

לְפַזֵּר אֶת תְּחוּשַׁת הַמַּחֲנָק

זֹאת הָיְיתָה הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה

לְהַפְסִיק אֶת הַהַצָּתָה

אֶת הַהֲסָתָה

וּמָה חֲשׁוּבִים חַיָּיו שֶׁל אִישׁ אֶחָד

אֲפִילּוּ אִם הוּא רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה

מוּל הַפְסָקָה

שֶׁל הַפְגָּנוֹת הַשִּׂנְאָה.

 

אֲבָל הָאֱמֶת (מַצְחִיק שֶׁזֹּאת הַמִּילָּה)

שֶׁמָּה שֶׁקָּרָה

זֶה שֶׁאִישׁ אֶחָד מֵת

נִרְצַח

אִיבֵּד אֶת חַיָּיו

אִישׁ שֶׁכָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ

עָבַד, יָצַר וְאָהַב

לִפְעָמִים הָיוּ לוֹ יָמִים טוֹבִים

לִפְעָמִים כָּאַב

וּבְכָל מִקְרֶה

לֹא הִגִּיעַ לְהַגְשִׁים אֶת מִשְׁאֲלוֹתָיו

וְאֶת זֶה כּוּלָּנוּ שׁוֹכְחִים

בְּתוֹךְ כָּל הַטְּקָסִים

עַל אֵיךְ מִתְנַהֲגִים

וְאֵיךְ נִהְיֶה סוֹבְלָנִיִּים

וְאֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הַשּׁוֹנֶה

וְאֵיךְ נַעֲשֶׂה שֶׁדָּבָר כְּזֶה שׁוּב לֹא יִקְרֶה

וְהַכֹּל, אֲבָל הַכֹּל 

פָּשׁוּט חָרָא אֶחָד גָּדוֹל

כִּי אַף אֶחָד לֹא מִתְכַּוֵּון לְוַותֵּר

וְאַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי יוֹתֵר

וּכְשֶׁמִּישֶׁהוּ מַזְהִיר מִפְּנֵי הָרֶצַח הַפּוֹלִיטִי הַבָּא

לְאַף אֶחָד זֶה לֹא נִשְׁמַע כָּל כָּךְ נוֹרָא

וְלָכֵן

אֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים בְּמִבְחָן "מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה"

וְכָל מָה שֶׁנִּשְׁאַר זֶה לַעֲשׂוֹת עוֹד טֶקֶס לְרַבִּין בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

תִּסְלְחוּ לִי, אֲבָל לַטֶּקֶס הַזֶּה אֲנִי לֹא בָּא.



נכתב על ידי
יובל ששון
הדף נקרא 21 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש