כנופיית אללהאש

איתי חלף
חמישי 5 לנובמבר · 6 דקות קריאה

סיפור עלילה קצר זה, הוא קרוב לוודאי החיבור האחד והיחידי אשר אי פעם יתחבר עלי אודות חבורה של איסלמיסטים טבעונים.

אני, מצדי, אינני רואה בתשלובת סיבה להפתעה כלשהי או איזו חריגוּת מסוימת. מה? פונדמנטליסט איסלמי עם פוטנציאל טרוריסטי גבוה בהכרח איננו יכול להיות בו בעת גם טיבעוניסט מושבע?

חאלס, אל תהיו גזענים. 

מה גם שאללה הוא אל רחום וחנון כידוע.

                                              *

בכל אופן, נראה שאי אפשר להימנע מלפתוח עם  מוסא, מי שהיה מנהיג הכנופיה.

מוסא פעם דקר בעלים של חומוסייה מקומית לאחר שזה גלגל בטעות פיסת שווארמה יתומה אל תוך צלחת החומוס פטריות שלו. המפגש זעזע עמוקות את שורש נשמתו וכתגובה הוא תקע את מזלגו באחוריו של בעל החומוסייה . הבעלים היה בן הדוד שלו אגב.

נתוודעתי אליו לראשונה כאשר הוא נכנס אל החומוסייה הקטנה שלי באיזה יום גשום אחד כרגיל ברובע הצ'קסטני שבמזרח מזרח לונדון.

-"יש חומוס פטריות?" ירה לעברי.

-"מה ז'תומרת? -השבתי -"האם לאללה יש שפם?"

-"יופי, אז תן לי צלחת גדולה ופפסי מקס"

"אבל שלא יתגלגלו לי לשם כל מיני חייזרים – אמר -

תדע לך שאני פעם דקרתי מישהו עם איזה מזלג בתחת אחרי שהוא הביא לי שם איזה קליפה של שווארמה"

"הוא היה בן דוד שלי" ופתח את פחית הפפסי מקס שלו ולגם בכיף.

 

יכולתי להעריך רמה כזאת של דבקות בעקרונות, מה גם שאהבתי את המילוליות המעניינת שהוא הביא על כל העניין הזה ש                       Family can be a pain in the ass. 

"וואלה אצלי המזלגות מפלסטיק" -אמרתי- "תפדל"

כעבור כמה ימים מוסא שב לחומוסייתי

כאשר הוא חמוש בג'אמיל, חברו ושותפו לדירה.

מראהו, ובעיקר צורתו של ג'אמיל היו מרתקים בעיניי, והיה לי קשה מאוד להסתיר את התפעלותי מהאי קונבנציונליות שלהם. זה הלך ככה:

אתם מכירים את העניין הזה שאומרים שבני אדם מתחילים לדמות לבעלי החיים אותם הם מגדלים נכון? אז הייתה לי בדיוק את אותה ההבנה בהקשר של ג'אמיל

רק שבמקרה שלו, לא היה מדובר בגידול של בעלי חיים אלא במאכלים שהבנאדם צורך.

לפי מיטב הבנתי זו, אני אומר שג'אמיל ניזון אך ורק מחומוס גרגירים בכל יום מימי חייו עד כדי כך שהדבר שיווה לו, דמיון צורתי מוחלט עם הקטנייה היסודית. (במצב מבושל)

הגשתי לו לבקשתו צלחת גדולה של חומוס גרגירים בעודי מהרהר לעצמי שכנראה ישנם עוד הרבה דברים ללמוד בהקשר של הצורה האנושית.

 

בכל אופן, רציתי מיד להשתמש בכישרונו על מנת לשווק את החומוסייה שלי בצורה אולי חכמה או מתחכמת: 

'רק ב"חומוס ראבק"'! – 'חומוס מנגב חומוס' או משהו כזה.

אבל איך אומרים כזה דבר לבנאדם?

'אחי אפשר צלם אותך אוכל חומוס שנייה, אתה דומה לחומוס?'

ועוד בחומוסייה.

עכשיו כשאני חושב על זה אולי היה שווה להביא  לו איזו צלחת בחינם.

                                            

השלישי למניין היה מחמוד הקטן שבוודאי סימל את הצלע הכי פחות מתונה שבשלישייה הקיצונית.

מחמוד ניסה ואף כמעט הצליח פעם אחת במקרה של הגשת תביעת דיבה ולשון הרע בשמו של כלב, אל מול אדם שלכאורה הוציא את דיבתה ברביםשל 'הכלבה המטומטמת הזאת שלו' '..שאף פעם לא עושה מה שהוא אומר..וכו'''.

כל העניין נפסל במהרה לאחר שנתבאר שאין במקרה שום פגיעה או כל נזק לשום בעל חיים כלשהו למעט אולי אשתו של הנתבע, להלן 'הכלבה המטומטמת הזאת..וכו'''.

                                  

                                                  *

לאחר תקופה של כמה איומי מזלג על אחוריי בכל פעם שרמזתי על הסרטה של ג'אמיל, החלו השלושה לפקוד את מקומי יום ביומו.

יכולתי להבין את החלטתם הנבונה, 

שכן חומוס העילית שהגשתי ב"חומוס ראבק" שלי -  יכול היה לאלף בקלות אפילו את בלוטות החך העקשניות ביותר של הקולונריסט המתחכמון הממוצע ואף מעליו. הבנתם?

אפילו חומוס בא לאכול פה.

לענייננו, השלושה היו מזמינים תמיד את אותו הדבר בדיוק, מתיישבים בשולחן מרוחק ומתלחששים שם בקפדנות, וכל אימת שניגשתי אליהם במטרה לשאול על טעמו של חומוס התפארת שלי או כדי לפנות להם את שאריות האלטרואיזם מהשולחן הם היו משתתקים במהרה.

זה מאוד לא מנומס.

אך למען האמת לא הייתה לי כל בעיה לגלות בדיוק על מה השלושה האלה מתלחששים. שכן שלרוע מזלם הם בדיוק תפסוני כאשר אני נמצא בשלבים מתקדמים של פיתוחה של אפליקציה חדשה וחדשנית האמורה לשמש לקריאת שפתיים ושפת גוף בזמן אמת, לטובת החירש העצלן בין ימינו וכחלק מהמאבק הכללי בחארטה.*

(כל עניין החומוס נבע כאמור מאהבתי

הטהורה לתחומוס.)     

 

ואכן בפרק זמן של בין פיתה לפיתה וחציכבר גיליתי את תוכניתם הרושעת בפרטי פרטים.

 

מזימה זו, למרות העובדה שסוכלה בחומוסייה פשוטה מן המניין ונתנה משמעות מילולית חדשה לדיבור "בוא ניפול על איזה חומוס" הייתה למעשה מתוחכמת למדי מצדם של הטבעוניסטים ובאה 'להרוג שני ציפורים במכה אחת' כמו שאומרים או אולי יותר נכון לומר לשחררן לחופשי:

 

זה מה שעלה מהאלגוריתם של ה 'deaf-act':

במרחק של כמה רחובות מהחומוסייה שליעמד לו מתחם תעשייתי סטנדרטי אשר עסק במלאכה של הפיכתו ועיבודו של החי לדומם. כלומר למעילים, נעליים וכאלה.

 

הפנאטים הללו תכננו לקשור את מחמוד הקטן כשהוא שכוב על גבו בכניסתו של המפעל על מנת למנוע את כניסתו של הליין החדש, כביכול כמעשה מחאה סטנדרטי, ולאחר שתיווצר המהומה האנושית סביבו להפעיל עניין אשר היה משחרר את כל הנוכחים לחופשי.

מצמרר..

 

מן הרגע שנחשפתי לתוכניתם הזדונית נתחבטתי בשאלה: האם זה אומר שמעכשיו הינה זו מחובתי האנושית בכלל והציונית בפרט להתחיל לפשתן בחומוס התפארת שלי מדי יום ביומו? ובאמת נפלה בלבי ההחלטה להוריד את ארוחת הצהריים של מחר עםכבין חצי לשני ליטר של בירה.

אגב, כל העניין המטופש הזה של הפנייה לפרופר אוטורטיז כמו שאומרים, הסתכם בבזבוז זמן אחד גדול, חארטה, זה טוב לסדרות טלוויזיה. צלצלתי מיד כשגיליתי את העניין אל מי שמודיעים ומיד הופיעו איזה שניים בפתחו של "הראבק"

הלכנו יחד לאיזה בניין וסיפרתי להם על כל העניין. הבעיה התחילה כשהזכרתי את היות השלושה טבעונים אדוקים, ושגרסת הבטא                 של ה dea-fact שלי לא שמרה את הראיות.

מיד הם ראוני כמשוגע ואף אוימתי בקשת רחבה של תביעות, אחד החוקרים היה בעצמו טבעוני ולקח את כל העניין באופן אישי למדי.                           מערכת אכיפת החוק המקומית רוויה עדיין בדעות קדומות כנראה.

נשארתי אפוא לבדי מול המצב הלא פשוט הזה.

                                                    *

אם כן, בתור התחלה באמת צרכתי בממוצע בסביבות ה 1.2 ליטר בירה בכל יום.

ובעוד אני מנתח אותם בעזרת ה dea-fact המשתכלל שלי, נקרא לי את מוסא אומר "בעוד שבוע אינשאללה" ולאחר מכן נותן את היום המדויק ואת השעה ואפילו את מה שמחמוד היה אמור ללבוש.

הוא היה די פטפטן בשביל מישהו שמבוקש בכמה מדינות בסה"כ .

ביום האינשאללה לפני שהם יצאו לדרך פינקתי את מחמוד במנה דחוסה במיוחד של חומוס פול פטריות גרגירים חציל ואף פירקתי ודחפתי לו שם ביצה,"על חשבון הבית יא ג'עמי" מתוך ידיעה ברורה שהדבר ישליך בו שינה.

ובאמת כך היה.

מחמוד כבר נחר בשנת עקומים חצי דקה אחרי שהוא נשכב בכביש הכניסה למתחם כשהוא מחכה למשלוח.

התגנבתי לי לאזור והצלחתי - בהתאם לתוכניתי, להשאיל גור כבשים קטן ותמים מפנים אחת משאיות המשלוח, ניגשתי אל הטיבעוניסט הנוחר כשהגור המתוק חפון בזרועותיי, נעמדתי מעליו והערותיו בצחוק רועם.

"חה חחהה חה! "

" שח-מט ביצ'!"

מה תעשה עכשיו?

הוא אכן היה המום.

 

למרות שעקב כבדותו של החומוס האחרון שלו לא הייתה לו שום בעיה להירדם שוב.

מצלמות האבטחה הביאו את המשטרה, ומחמוד מסר את חבריו לאחר שנחקר בידי הסוכן הטבעוני הנעלב, כשזה מטפל בו ביד קשה במיוחד, כשהוא מטיח בו שוב ושוב שהוא 'מוציא שם רע לטבעונים וכו''' .

לאחר שהורשעו שובצו השלושה בעל כורחם בתוכנית שיקום ניסיונית שהונהגה במערכת בתי הכלא של אנגליה באותו הזמן, עניינה היה לנסות ולאזן אלמנטים אלימים בנפש האסיר ע"י העיסוק בקולינרית גורמה עדינה.

הייתה הצלחה גדולה.

אחלה חזה טלה בשמיר ולימון.

 

 

 

*לימים גילינו שהמיזם לא הטיב עם הקהילה החירשת, שלאחר כמה גרסאות עדכון ה dea-fact יכול היה לתרגם לצד יישומים ואפליקציות פועלות נוספות,

וכך למעשה המצאנו במו ידינו סוג של 'הפרעת  קשב וריכוז' אצל האוכלוסייה שלא שומעת. אך באמת סוף טוב הכל טוב ובאמת ברוך השם מכרנו את החברה הרבה לפני שהופיעו מחקרים רציניים בנושא.



נכתב על ידי
איתי חלף
רואה את זה בראש.
פירגון אחד ממורז ברנדיס
הדף נקרא 18 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש