כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה אִמָּא קָנְתָה לִי קֶשֶׁת לַשֵּׂיעָר. אָהַבְתִּי אוֹתָהּ, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה לִי שֵּׂיעָר מְתֻלָתָּל וְהִיא תָּמִיד הִסְתַּבְּכָה לִי.

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה רָצִיתִי לִלְמֹד כִּנּוֹר. אֲבָל אָח שֶׁלִּי אָמַר שֶׁזֶּה אוֹ הוּא אוֹ הַכִּנּוֹר בַּבַּיִת. אָז הַהוֹרִים שֶׁלִּי הֶחְלִיטוּ לְהַשְׁאִיר אֶת אָח שֶׁלִּי.

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה הָיָה לִי אֹסֶף מְחָקִים. הֲכִי אָהַבְתִּי אֶת הַמְּחָקִים שֶׁהָיוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם רֵיחַ בְּדִיּוּק כְּמוֹ לַמְּחָקִים הָאֲחֵרִים.

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה הָיוּ לִי מָלֵא מִכְתָבִיוֹת. הֲכִי אָהַבְתִּי אֶת אֵלּוּ שֶׁל דּוּבּוֹנֵי אִכְפַּת לִי הַחֲמוּדִים עִם כֹּל הַקְּשָׁתוֹת. עַד הַיּוֹם יֵשׁ לִי אוֹתָן, כִּי אַף יַלְדָּה לֹא רָצְתָה לְהַחֲלִיף אִתִּי. 

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה הָיִיתִי עַל הַסְּפֶּקְטְרוּם, גַּם עַכְשָׁיו.