*

נִכְנַסְתִּי לַמַּיִם, 

לַמְרוֹת שֶׁהָיָה אָסוּר. 

בִּבְגָדַי נִכְנַסְתִּי, 

לְהַרְגִּישׁ בְּיֶתֶר שְׂאֵת

אֶת מִשְׁקָלִי הַמִּתְחַפֵּר. 

נוֹתֶנֶת לְשִׂמְלָה 

לְהִפָּרֵשׂ אָחוֹר, 

לְשַׁוֵּעַ אֶל חוֹף. 

פָּרַשְׂתִּי אֶצְבָּעוֹת 

מְלַטְּפוֹת, 

מְנַסָּה לְהִתְעַטֵּף 

בַּחֲמִימוּת הָאֲדָווֹת. 

כַּמָּה שֶׁלֹּא נִסִּיתִי 

לַעֲצֹם עֵינַיִם, 

מִדֵּי פַּעַם הִגִּיעַ

גַּל מְצִיאוּת גָּדוֹל יוֹתֵר, 

נִבְלָע אֶל פִּי. 

וּכְבָר לֹא יָדַעְתִּי מָה חוֹנֵק יוֹתֵר, 

הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים, 

אוֹ הַשֶּׁקֶט שֶׁבֵּינֵיהֶם.