יְלָדוֹת גְּדוֹלוֹת

נָעֳמִי גּוֹשׁוּע
חמישי 31 לדצמבר, 2020 · דקת קריאה

אֲנִי בּוֹכָה
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת לַעֲצוֹם עֵינַיִים בְּלֵילוֹת שְׁקוּפִים מְאוֹד
וְכָל הַיְּלָדִים בָּעוֹלָם קוֹרְאִים לְאִמָּא
אֲנִי קוֹרֵאת לָךְ.
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשׂוֹת סִפְרֵי שִׁירָה יְשָׁנִים, וְאַתְּ שׁוֹתֶקֶת אַחֲרֵי
וְיֵשׁ מִלְחָמָה שֶׁהִצְלַחְנוּ לִהְיוֹת בָּהּ.

וְתוֹלְדוֹת הַהִישָּׂרְדוּת הוּא חוֹמֶר חָשׁוּב לַמִּבְחָן
אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא לָמַדְתִּי לִקְרוֹא.
וְהַיָּדַיִים שֶׁלָּךְ רוֹעֲדוֹת קְצָת עַכְשָׁיו
וְאֵין זֶה מַעֲשֶׂה זִמְּרִי,
אֶלָּא מַעֲשֶׂה שָׂטָן

רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ כְּשֶׁהִפְסַקְתְּ לִנְשׁוֹם,
שֶׁהַבּוֹקֶר יַגִּיעַ בְּשָׁבוּעַ הַבָּא
וְיֵשׁ דִּיבּוּרִים כָּאֵלֶּה.
אֲבָל אַתְּ הָלַכְתְּ לִישׁוֹן בְּמִיטָּה יְשָׁנָה וּגְדוֹלָה מְאוֹד
וְרֵיחַ הַחוֹרֶף הֶחֱלִיף אֶת רֵיחַ הַסְּתָיו
וְהָיוּ לָךְ עֵינַיִים בַּצֶּבַע שָׁחוֹר

וּכְבָר הָיָה מְאוּחָר מְאוֹד
וְהָלַכְתִּי לִרְקוֹד מֵאֲחוֹרֵי כַּמָּה עַנְפֵי אֹרֶן
וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הָרוּחַ מְזָרֶזֶת בִּי.
וְהַשְּׁקִיעָה הָיְיתָה יָפָה מְאוֹד אָז
וְאַתְּ בִּכְלָל הָיִית בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת

אַתְּ טוֹבָה בְּכָל מִינֵי, וְאַתְּ טוֹבָה בְּלִצְעוֹק
דְּבָרִים מִגַּגּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם
וְגַם בְּמַחְשָׁבוֹת עַל נְסִיכוֹת קְטַנּוֹת
וְהַשָּׂטָן בָּךְ מְרַקֵד וַואלְס
אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הוֹשַׁטְתְּ יָד
כְּדֵי שֶׁאֲלַטֵּף אֶת הַחֲתָכִים

אוּלַי נֵלֵךְ לֶאֱסוֹף עָלִים אֲדוּמִּים
וּכְבָר לֹא תִּהְיִי עֲצוּבָה יוֹתֵר



נכתב על ידי
נָעֳמִי גּוֹשׁוּע
סטודנטית. שחקנית. תסריטאית. כותבת שירה ופרוזה
פירגון אחד מעדי פלד-שריג
הדף נקרא 20 פעם
רוצה להגיב? התחבר



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש