אַתְּ תִּתְעוֹרְרִי עִם רַגְלַיִם מְשֻׁתָּקוֹת 
עֶצֶב 
נְמָלִים חֲרֵדוֹת יִפְסְעוּ מֵהֶן 
לְתוֹךְ גּוּפֵךְ, דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם, 
יָזִינוּ אוֹתָךְ 
מַלְכַּת הַצַּעַר. 

אֶת הַבַּת תָּעִירִי רִאשׁוֹנָה 
זְמַן הַיְּקִיצָה שֶׁלָּהּ אָרֹךְ 
וְיֵשׁ לְעוֹדֵד בְּמִלִּים טוֹבוֹת 
וּבְתִזְכּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיּוֹם הַזֶּה סִבּוֹת 
לִהְיוֹת יָפֶה, 
שֶׁנֵּלֵךְ לַבְּרֵכָה 
שֶׁיֵּשׁ לָהּ סַנְדָּלִים חֲדָשׁוֹת. 

הַבֵּן הַגָּדוֹל, מַסְפִּיקָה לְטִיפָה 
עַל הַיָּד אוֹ עַל הַלֶּחִי 
וּכְבָר הוּא מְחַיֵּךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, 
עוֹד רֶגַע יִקְפֹּץ מֵהַמִּטָּה לִגְמֹעַ אֶת הַחַיִּים. 

וּבֶן הַזְּקוּנִים, 
שֶׁתָּמִיד מַזְכִּיר לָךְ אֶת עַצְמֵךְ 
יַמְשִׁיךְ לִישֹׁן עַד שֶׁתָּבוֹאִי  
לְהִתְכַּרְבֵּל לְצִדּוֹ. 
מִתּוֹךְ שֵׁנָה יְלַטֵּף לָךְ אֶת הַבֶּטֶן, 
יִלְחַשׁ שֶׁאַתְּ נְעִימָה. 

הוּא לֹא יִרְצֶה לָלֶכֶת לַגַּן 
וְאַתְּ תֵּדְעִי שֶׁאִתּוֹ זֶה רַק בְּהוּמוֹר 
אַחֶרֶת לֹא יִגָּמֵר טוֹב 
וּבָאֲרֶשֶׁת פָּנִים רְצִינִית וְנִסְעֶרֶת תֹּאמְרִי 
שֶׁחַיָּבִים לָקוּם בִּמְהִירוּת, לָצֵאת מִיָּד מֵהַבַּיִת 
כִּי בְּעוֹד שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת הוּא עוֹמֵד לְהִתְפּוֹצֵץ. 

הַסְּפִירָה לְאָחוֹר תִּדְחַף אֶתְכֶם קָדִימָה 
תָּרוּצוּ לַסָּלוֹן 
תִּנְעֲלִי לוֹ נַעֲלַיִם 
תַּצִּילִי אוֹתוֹ לַמְּכוֹנִית עַל הַיָּדַיִם 
(לַמְרוֹת שֶׁהוּא שׁוֹקֵל כְּבָר טוֹן וַעֲדַיִן צָמוּד אֵלַיִךְ כְּמוֹ 
קוֹאָלָה לְעֵץ, תַּבְטִיחִי לְעַצְמֵךְ שֶׁרַק הַיּוֹם). 

הַשֶּׁקֶט שֶׁיַּגִּיעַ אַחַר כָּךְ יִהְיֶה חָזָק כְּמוֹ אַחֲרֵי  
פְּצָצַת אָטוֹם 
אַתְּ תַּרְגִּישִׁי שֶׁכְּבָר אֶמְצַע הַיּוֹם, שֶׁאֵין לָךְ מָקוֹם 
אֲבָל תִּהְיִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ אַחֲרֵי הַקָּפֶה. 
תֵּשְׁבִי וְתַזְכִּירִי לְעַצְמֵךְ שֶׁיֵּשׁ סִבּוֹת לַיּוֹם הַזֶּה 
לִהְיוֹת יָפֶה.