עונות שנה

כותב #1218
ראשון 10 לינואר · דקת קריאה

עַכְשָׁיו אֲנִי צוֹמַחַת, אֲנִי רוֹתַחַת.

כֻּלִּי חֹמֶר גֶּלֶם שֶׁרַק מְחַכֶּה,

שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתוֹ לְצוּרה מְסֻדֶּרֶת.

לְמַשֶּׁהוּ מוּחָשִׁי, לְהָבִין אֶת יִעוּדִי.

כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַפֶּשֶׂת,

הִיא דּוֹרֶשֶׁת.

כָּל יוֹם הַשְׁקָיָה,

כָּל דַּקָּה טִפּוּחַ, כָּל שְׁנִיָּה לַגָּדוֹל.

אֲבָל עָדִין,

שׁוּם דָּבָר לֹא מִסָּפֵק אוֹתָהּ.

גַּם לַנְּשָׁמָה,

צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה.

אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה.

צָרִיךְ לָדַעַת גַּם לְהֵרָגַע,

לְהִתְכַּנֵּס בְּעַצְמְךָ.

מִתּוֹךְ כָּךְ לָבוֹא מוּכָן, לַפְּרִיחָה הַבָּאָה.

אוּלַי הַמִּנּוּן לֹא נָכוֹן,

מֵרֹב מַיִם הִיא כְּבָר טוֹבַעַת.

אוּלַי הָרָצוֹן הַתְּמִידִי לִגְדֹּל, וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

לֹא נוֹתֵן לָהּ לְהִתְפַּכחַ,

וְלִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע .

גַּם לַנְּשָׁמָה,

צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה.

אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה.

צָרִיךְ לָדַעַת גַּם לְהֵרָגַע,

לְהִתְכַּנֵּס בְּעַצְמְךָ.

מִתּוֹךְ כָּךְ לָבוֹא מוּכָן, לַפְּרִיחָה הַבָּאָה

לְאַט אֲנִי אֶפְרַח,

זֶה יִהְיֶה בִּשְׁלַבִּים

וְהַזְּמַן שֶׁזֶּה יִקַּח?

כָּל הַחַיִּים.



נכתב על ידי
כותב #1218
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 15 פעם
רוצה להגיב? התחבר



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש