מפעל השמחה

שני ארנהיים
שישי 15 לינואר
·
דקת קריאה
נִלְבַּשׁ שִׂמְחָה כְּחֻוּלְצָה,
נִפְשִּׁט חֲרָדָה וְנַכְנִיס לַכְּבִיסָה,
נִתְלֶה אֶת הָעֶצֶב בְּקֶצֶב.
נִבְכֶּה עַד צֵאת הַזְּרִיחָה
מֵאֹשֶׁר וְכֵיף, אֶת הַחֲשָׁשׁ
תַּעֲטֹף שִׁכְחָה כִּתְרוּפָה.
תִּתְקָרֵב לְלִבִּי הֲבָנָה,
תַּרְחִיק אֶת הַבִּקֹּרֶת
וּתְבַצֵּעַ סְחִיטָה לַשִּׂנְאָה.
עַכְשָׁו זְמַן לִלְבוּשׁ שִׂמְחָה,
לִפְשֹׁט חֲרָדָה, לְהַדְלִיק
אֶת מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה,
שֶׁתְּנַקֶּה חיידקי אֵימָה
בַּמְּרַכֵּך שֶׁל חֶבְרַת קַבָּלָה
עִם כַּדּוּרִיוֹת מְיֻחָדוֹת
בְּנִיחוֹחַ חֶמְלָה.
זוֹהִי הַמַּהֲדוּרָה הַחֲדָשָׁה,
הַיְּשֶׁר מִמִּפְעַל הַשִּׂמְחָה.