*

עדי הלמן
רביעי 13 לינואר · דקת קריאה

הָאַיָּלָה

כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר

הִיא רוּחָנִית

יֵשׁ לָהּ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה.

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת 

כֵּן, כֵּן

כָּל כָּךְ אֲצִילִית וְשָׁלְוָה

אֲבָל

יֵשׁ בָּהּ אִינְסְטִינְקְט שֶׁל פַּחַד 

שֶׁלֹּא מוּבָן אֲפִלּוּ לָהּ

הִיא פָּשׁוּט יוֹדַעַת שֶׁהִיא 

לֹא בְּטוּחָה

מִתְכּוֹפֶפֶת בִּכְנִיעָה לִשְׁתּוֹת מֵהַנָּהָר

וְחוֹשֶׁבֶת

אוּלַי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.



נכתב על ידי
עדי הלמן
פירגון אחד ממרינה קומיסרצ׳יק
הדף נקרא עשר פעמים
רוצה להגיב? התחבר



בואו לתמוך בפרויקט ההדסטארט של הסופר הכי חמוד בדף, עוז פרנקל:

הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש