שיר לאהובה
אורה כהן
שני 18 לינואר
·
דקת קריאה
הָאֲחֵרִים הִתְרַחֲקוּ
בְּפִתְאוֹמִיּוּת
הָיְתָה זוֹ רוּחַ הַתְּקוּפָה
אִישׁ לֹא הִסְתַּכֵּן בְּקִרְבָה
לִדְבָרִים מְתַקְתְּקִים
אֲבָל בּוֹר הַבִּטָּחוֹן קָבַע
זֶהוּ צֹפֶן הַנְּקִישָׁה
מְחַפֶּשֶׂת דֶּלֶת לְבַיִת
וּמִכֹּחַ הַהַקְשָׁבָה הַזֹּאת
רַק מִכֹּחַ הַהַקְשָׁבָה הַזֹּאת
עוֹד נִכְתֶּבֶת מֵאָז
הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי