למראית עין

יוֹיָה
שני 3 ליוני | דקת קריאה

,,,,,,,,,,,,,,,,,
 

היא לא התכוונה להגיש את ראשי הערוף על מגש, ככה יצא. היא גם לא אמרה לי להסתכל על עצמי בגובה השולחן. היתה אמנם אפשרות שאני אושיט יד, אתפוס קווצת שיער וארים לגובה התבוננות נוח, אבל אני התכופפתי. מוזר לראות את הראש שלך מונח ככה. כשכל העסק לא יושב על צוואר, נהיה איזה עניין עם שיווי המשקל והוא נוטה הצידה בזווית משונה. וגם המבט, קצת לא ברור לאן אני מסתכלת כשאני מסתכלת על עצמי מהצד, וגם ככה אני לא רואה כל כך טוב בזמן האחרון. עין אחת עצומה והשנייה ברחה הצידה ועדיין אני חשה בהתרסה חודרת. המילים עמומות, כנראה בגלל הלשון השמוטה, אבל אני כמעט בטוחה ששמעתי "אני פה על המגש, וכל מה שיש לך לעשות זה לבהות בי ולהתכופף?". אני רוצה לשאול אם הדרמה הזו באמת נחוצה, עם כל הדם מסביב והסימבוליות השחוקה של המגש, אחרי הכל הייתי מצפה למעט יותר אלגנטיות. ואני לא יודעת אם ללטף את הראש או לצעוק עליה שתקום, אז אני לוחשת לה בשקט שתבוא, נדמם אחר כך. עכשיו יש עבודה לעשות.

 

 


 



אין עדיין פירגונים
הדף נקרא 14 פעם
הרעיון הוא שיוֹיָה יקבל מכם איקס שקלים כל חודש בחודשו ובתמורה תקבלו תכנים יחודיים ופינוקים או סתם תרגישו אפנדי. זה פיצ׳ר שנמצא בפיתוח במעבדות הדף ואנחנו כאן רק בוחנים את ההתכנות שלו אז כסף תכלס לא יזרום עדיין אבל נקבל אינדיקציה . מעניין!

תגובות:


עוד דפים:

תקשיב לאמא
יוֹיָה 6 ליוני דקת קריאה
להיות חביב הקהל דור כלב 7 ליולי 2006 דקת קריאה
כל הזכויות שמורות למחברת המהממת © 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת