בַּשָּׂדֶה, בִּשְׁעַת לַיְלָה 
נָתַתִּי אֶת לִיבִּי 
חֻפַּת כּוֹכָבִים עָטְפָה אוֹתָנוּ 
וְיָרֵחַ הִמְתִּיק סוֹד 
דְּמָעוֹת שֶׁזָּלְגוּ נִסְפְּגוּ אַט אַט בְּרִגְבֵי הָאֲדָמָה 
וְנִדְמָה כִּי טַל הַלַּיְלָה אִמֵּץ אוֹתָן לְחִכּוֹ 
דְּמָעוֹת נוֹסָפוֹת מְמַסְּכוֹת אוֹרוֹת שֶׁל עִיר רְחוֹקָה 
מְצַנְּנוֹת אֶת פָּנַי 
מְבַקְּשׁוֹת שֶׁתְּנַשֵּׁק אוֹתָן. 
בְּקֹר מַקְפִּיא שֶׁל יָנוּאָר 
הַזְּמַן לְרֶגַע לֹא עוֹצֵר 
פַּעֲמוֹנֵי הַכֶּלֶא מְצַלְצְלִים  
מַחְרִישִׁים אֶת אָזְנַי 
מְצַוִּים עָלַי לַחֲזֹר 
אֲבָל לִיבִּי נוֹתַר שָׁם בַּשָּׂדֶה 
בְּיָדֶיךָ, 
מְבַקֵּשׁ מִקְלָט, מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה 
הֲתַמְשִׁיךְ לְהִתְעַלֵּם? 
צְלִיל חַד, חוֹדֵר, מְפַלֵּחַ, אֶת הָאֲוִיר הַקַּר 
צוֹנַחַת לְלֹא נְשִׁימָה 
בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה 
עָדִיף מוֹתִי מֵחַיֵּי בַּכֶּלֶא. 
וְרַק אַתָּה חָזַרְתָּ 
לַכֶּלֶא הַחַם עִם לִבִּי בְּכִיסְךָ.