סגור

נעמה
שבת 13 לפברואר · דקת קריאה

"מה זאת אומרת כולנו מפוטרים?" היא הביטה בו בעיניים תמהות.
"ובכן, אפשר לומר, ש... עשיתם את העבודה פשוט... אה... יותר מידי טוב". 
"וכל המחלקות נסגרות?" יוסי מהקבלה שאל.
הוא כחכך בגרונו. "כן. בשלב הראשון כל המחלקות שנותנות שירות, ובהמשך גם האדמיניסטרציה. תקשיבו, אני יודע שזה לא קל. אבל אני בטוח שכולכם תמצאו עבודה בצ'יק צ'ק. אחרי הכל, הקורונה נגמרה ו... צריכים הרבה אנשים טובים כמוכם. בכל מקום. הסירו דאגה מליבכם".
שקט השתרר ברחבת הקבלה.
"אז... ממתי זה נכנס לתוקף?" מיכל הממושקפת שמעולם לא שמע את קולה לחשה.
"ברור שתצטרכו זמן לארוז את הדברים שלכם. כמובן, ללא שום ספק, אז אפשר לומר שממחר".
רחש והמולה נשמעו בין כל עובדי המשרד. היו שבכו, היו שצעקו.
"ומה קורה בשאר הערים?" 
"אבל למה?"  
"זה האפטר שוק של הקורונה?"
ממטר שאלות הוטחו לעברו בבהלה.
"תראו שקט, שקט חברים, תשמעו. אם הייתי יכול הייתי כמובן משאיר את המקום, אבל ההוראות מלמעלה הן ש... הם החליטו. אתם מבינים, פשוט,
אין מובטלים.
זה המצב.
אין, פשוט אין מובטלים.
כל המורים לחינוך גופני מצאו מסגרות חדשות, השיעורים כבר לא בזום.
וה.. סופרים, הם מופצצים בהזמנות מחנויות הספרים, אז הם כבר לא סופרים רגעים. מזל שהאמינו בכוחן של מילים", גיחך "השתלם להם". 

"והרופאים הם... טוב אתם כבר יודעים. מעולם לא היו זקוקים לנו ממילא". הוא הרעים בקולו וצבר יותר ביטחון.
"פועלי הבניין, ראינו שמאז שתיקנו את התקנות החדשות, כבר לא חוששים ליפול אל מותם, אז יש הרבה שפנו לתחום.
שמעתי שכל השענים כבר פתחו מזמן את החנויות הקטנות שלהם. מתברר שחל ביקוש אדיר מאז שכולם חזרו לעבוד. הזמן כבר לא עוצר, אתם מבינים?
אפילו החייטים בתעסוקת שיא- חזרו החתונות אז איתן גם שמלות הכלולות מן הסתם.
גם אני אה... הולך הביתה. אני יודע שאמרתי שמבחינתי אתם פה לחיים שלמים. אני יודע. מי יכל לצפות את מה שקרה. בטח לא אני.
ותשמרו על קשר, אה?

 

אז, כן.. אה, אפשר לומר שאנחנו חסרי משמעות.
לשכת התעסוקה נסגרה".

Photo by Markus Spiske on Unsplash


נכתב על ידי
נעמה
שני פירגונים מיעל, אופיר מלכי
הדף נקרא 11 פעם
רוצה להגיב? התחבר



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש