עריכה לשונית

גילי רוזן
חמישי 18 לפברואר · דקת קריאה

חפרנו בורות באדמה הסלעית של רמת הגולן ,בכדי לנטוע שתילי אבוקדו.בת זוגי לעבודה לבשה גופייה אפורה שקיבלה במכבסה בקיבוץ,היה חם ,זיעה נזלה לתוך עיניי שניסו להימנע מגלישה ארעית למקום בו הגופייה לא יכלה לכסות את פירות  אבוקדו שלה.

היא הגיעה מברזיל ודיברה פורטוגזית שנשמעה כמו דיבור תחת עישון גראס כבד,כמו סמבה איטית וחושנית,

בסוף יום העבודה הגענו לג'יפ,היא התיישבה לידי,לא היה לנו איך לדבר ,היא התכופפה לעברי ,פי נפער בתמיהה,לשונה נתקלה בלשוני,היה שם סמבה ,איזו סמבה ,לשונותינו רקדו,ליטפו,התגפפו,התעטפו ,נטפו,עלו עוד חברי קיבוץ,לא שמנו לב אליהם,הם לא הפסיקו ללטוש עיניים,שיתביישו,בסוף הגענו לחדר האוכל,ירדנו מהג'יפ כמו שניים האזוקים באותו זוג אזיקים.

אם מזדמן לכם להגיע לגשור,חפשו בחנייה את הג'יפ הישן,אנחנו עדיין שם,לצערי לא אוכל לשוחח אתכם,אני לא יכול לדבר, לשונה סוגרת את 

לשוני ...



נכתב על ידי
גילי רוזן
שלושה פירגונים מאופיר מלכי, יואב קרן
הדף נקרא 16 פעם
רוצה להגיב? התחבר



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש