לשמוע ילדים רצים בפארק ולתהות "האם יהיו לי?"

לעמוד מהצד ולראות כיצד חיי רצים מצמוץ אחד - כבר יולי.

להשלים כי האביב מביא פריחה והפריחה אותי תוקפת.

להיזכר שזו 'תקופה', גם היא חולפת. 

לחשוש מהעבר, מהקיים והעתיד. לכתוב את זה על דף נטול מדיו- ולהתמיד. 

אלו הן מספר הצצות חפוזות לאופיי שמשתנה לנגד עיניים זרות, כמו רגליים קרות מתחת לשמיכתי שלי. 

כי אין צדק, אם לא מחפשים.