הקסם הבא

קריסטינה רו
ראשון 21 למרץ · 2 דקות קריאה
Photo by David Mullins on Unsplash

דילן הסתכל על השקיעה. השמש שהציצה מבעד לעננים צבעה את השמיים האינסופיים באדום עמוק. בצבע הורדים. הוא נהנה מחמימותה של השמש. עוד מעט הוא יעצום את עיניו, ילך לישון ובחוץ שעת הדמדומים תגיעה לסיומה והכל יהיה חשוך לגמרי. נשארו לו עוד כמה דקות אחרות כדי להתבונן בקרני השמש ולספוג את העולם שמסביבו מהמקום שהוא יושב בו. לדילן נמאס לשבת בשלולית הבוצית. הוא ניתר אל על ונתפס על אחד הענפים הנמוכים של העץ העתיק . מזל שהוא התרחק קצת מהעיר. הוא לא סבל את הרעש הבלתי פוסק ששרר שם. את האוטובוסים והמכוניות והאנשים שתמיד נוהרים בהמוניהם. ממהרים לכל מקום, לא עוצרים לשנייה כדי לנשום אוויר. לעומת זאת, בחורשת היער לא היה כמעט אף אחד. כמה אנשים שעשו הליכה. זוג אחד שטייל בשילוב ידיים על השביל. הרוח הייתה מדהימה. לעתים עדינה ולעתים פראית בדיוק במידה הנכונה כדי שהוא לא יעוף מהעץ. עוד כמה דקות. העיניים שלו כבר החלו להיעצם. הוא לא רצה שהיום הזה יסתיים. זה יהיה היום האחרון שלו בתור צפרדע. מחר הוא יתעורר בתור חיה אחרת. אולי שוב בתור בן אדם אבל דילן היה ממש בספק שזה יקרה. לצערו זה שיושב למעלה לא עושה טעויות, אז הוא לא יוכל לחזור בתור בן אנוש. הוא קיווה לא להתעורר שוב ברחוב. בפעם הקודמת הוא התעורר בתור חתול אשפתות. הוא הצליח להחזיק מעמד ככה בערך שלוש שנים וגם זה בגלל נערה שסירבה לנטוש אותו והביאה לו כל יום אוכל. גם כשקיבל את הדלקת בדרכי השתן היא כל הזמן הגיעה ודחפה לו כדורים כדי שימשיך לחיות. הנערה חשבה שהוא לא יודע שבתוך האוכל שלו מסתתר כדור, אבל הוא ידע. הוא ידע כל יום במשך כל אותו חודש שהייתה לו את הדלקת. דילן ממש קיווה שהפעם הוא יתעורר חופשי כמו שהיה עכשיו. אולי בתור דג. אבל לא דג באקווריום, אולי כליוותן ענקי. אבל גם אל הליוותנים, האנשים האלה הגיעו והוא יכל להיוולד חופשי באותה המידה שהוא יכל להיתפס. עוד כמה דקות הוא יירדם. ויחלום. אנשים לא חושבים שכל החיות חולמות, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל חולמים. לא תמיד ביומיום שלהם, אלא כשהם מסיימים את החיים. החלומות מתגבשים במוחם כשהם עומדים למות, לפעמים אפילו כמה חודשים לפני שהם נושמים את נשימתם האחרונה. אז הבעלים שלהם רואים את העיניים שלהם מרצדות בשינה כמעט בלי הפסקה. דילן שלח מבט אחרון בעיניו השחורות והעייפות אל השמש הנעלמת. אחרי כמה שניות הוא התחיל לחלום. והוא חלם חלום נהדר. הוא חלם שהוא עף חופשי בשמיים עד שגופו התחיל לאט לאט להשתנות לגוף של פרפר בצבעי כחול ושחור. עם שורות של עיגולים בקצות הכנפיים. הוא ירד בעדינות אל הארץ ורפרף בין פרחי נוי צבעוניים, נח על עליהם כשהתעייף. עיניו נצצו מאושר כשהוא לקח את הזמן, נהנה מהדשא ומהעצים ומהשמיים הכחולים. הוא ספג כל ריח ומראה שמסביבו בתקווה שהחלום שלו יהפוך למציאות. לפתע החל לשמוע קולות רמים של ילדים צווחים מהתרגשות. "מי מוכן לקסם הבא?" קול גברי עמוק נשמע מעליו. "מי יכול לנחש איזה חיה תצא מכובע הקסמים שלי?" ליבו דפק במהירות והוא חש שמישהו אוחז בחוזקה באוזניו ומושך אותו למעלה אל האור המסנוור. 



נכתב על ידי
קריסטינה רו
כותבת, קוראת ומצלמת רגעים
הדף נקרא 25 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש