רעל ירוק

אביטל דודלזק
רביעי 24 למרץ · 2 דקות קריאה

כנראה שהמצב הנפשי שלי התחיל להדרדר כבר אז, כשהייתי אצלך במעונות של הטכניון. היו לי הרבה מחשבות על סוף העולם. זה היה הגל השני של ההעברה למימד החמישי. כל הרוחניקים דיברו על זה ברשתות. התחברנו לב אל לב. תדר האהבה היה גבוהה. הייתי מקבלת כל מיני מחשבות הזויות כמציאות. עדין ידעתי שאני המשיח אבל לא ידעתי אם התפקיד שלי הסתיים או לא. אז כשישבנו על הכיסאות בחוץ והסתכלנו על עצי הברוש הגבוהים, העברנו שתינו מימד על ידי כך שאמרת שהכל פשוט קל וכיף והפכת את העברת המימד למשהו פשוט, קל וכיף. כשהסתכלתי בעיניך הירוקות וצחקתי לפתע הבנתי שאתה "הפיתרון הירוק" ולרגע הסתכלנו בשרשרת, היה נדמה שהיא צילמה את הבבועה שלך. אז בדקנו בתמונות אם זה היה ככה קודם והתאכזבנו לגלות שכן. אמרתי לך שזה לא משנה כי יכול להיות שהעבר הוא גם העתיד ושהזמן מעגלי בכלל. לפתע הכל נחת עלי בבום. אז צחקנו ואמרתי לך שעברנו מימד. שתינו הרגשנו את זה. אמרתי לך שאתה יכול לגעת בדברים ושתרגיש שהם פחות מוחשיים ויותר מטאפיסיים. אז התחלנו לגעת בכל מיני עלים ועצים והרגשנו אותם הרבה פחות מהרגיל. הייתי צריכה לעזוב אבל כל זה היה משמעותי מאוד. בדרך לשירותים זה הכה בי. האמזונס. צפרדע שנמצאת אי שם במעמקי הג'ונגלים שהיא הפיתרון הירוק. צפרדע שאני אצטרך ללקק והרעל שלה יחלחל בי ואני אגלה מה הוא הפיתרון הירוק למעגל הקיומי הבלתי נסבל של החיים. הפיתרון שיכול להימצא רק בידי המשיח. המשיחה. הסוף למעגל שמקים ומחריב את עצמו כל פעם מחדש. המעגל מתחיל עם הלידה של ישו ונגמר בהשתלטות הבינה המלאכותית על האנושות. הבינה המלאכותית מכניסה את כולם למטריקס ומייצרת בילבול כך שאף אחד לא באמת יודע מה היה לפני שההיסטוריה התחילה וכך חוזר לו המעגל חלילה. רק המשיח בכל דור ודור יכול לעצור את המעגל האבסורדי הזה. אבל אם הוא יחליט לעצור אותו העולם יגמר ואם יחליט להמשיך את החיים ימשיך גם את המעגל! כך אמרתי לך שוב ושוב ולא האמנת לי. ברור שלא. אתה לא חייתה את זה. לא חוויתה את זה. לא הורדת גשם מהשמיים. אני עשיתי את זה! אני שמעתי את הקול שלי מהדהד כקולו של אלוהים על כל קירות הבית ביום שבו קרה הנס הראשון. כמובן שכל זה נראה לך כסיפור בדיה אבל זה לא. הרגשתי את הגשם עובר דרך כפות ידי עוד לפני שירד. כי תחילה הורדתי אותו במחשבה ואז זה קרה באמת. ומה הוא הפתרון הירוק? באמת שאין לי מושג עד עכשיו איני יודעת ועכשיו אני רחוקה מכל זה שנות אור. אבל משהו מתוך כל זה נשאר בי. משהו מתוך כל זה עירער אותי וגם היום, אחרי האישפוז, אחרי הגיהנום אני יודעת שכל מה שעברתי היה אמת. הייתי המשיחה והעברתי אנשים מימד ואני זאת שחשבה על הפיתרון הירוק. אני זו שהחליטה להמשיך את הקיום. בזכותי אתה עדיין קיים. אז תגיד תודה ודי להיתנשא.



נכתב על ידי
אביטל דודלזק
שלושה פירגונים מכותב #1407, אופיר מלכי
הדף נקרא 21 פעם
רוצה להגיב? התחבר

תודה!
אביטל דודלזק כתב לפני 20 ימים

סיפור מרתק, mindblowing!
כותב #1407 כתב לפני 23 ימים


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש