עִם שֹׁךְ הַסְּעָרָה,
כְּשֶׁהִתְבַּהֲרוּ הָעֲנָנִים,
נִזְכַּרְתִּי שֶׁפַּעַם, בֶּעָבָר, 
הָיִינוּ אוֹהֲבִים,
לִפְנֵי כָּל הַבְּרָקִים, הַבֹּץ וְהַשִּׁטְפוֹנוֹת
הָיִיתָ לִי לְאָהוּב
וְאָהַבְנוּ עַד מְאוֹד
וְהַשָּׁנִים סָדְקוּ
וְהָרוּחוֹת שָׁחֲקוּ
הַשֶּׁמֶשׁ צָרְבָה כָּל זִכָּרוֹן 
נוֹתַרְתָּ בַּשָּׂדֶה, צֵל דָּהוּי
עֵץ בּוֹדֵד עֵירֹם

עִם שֹׁךְ הַסְּעָרָה,
כְּבָר חָלְפוּ הָעֲנָנִים.
נוֹתַרְנוּ בַּשָּׂדֶה, רְחוֹקִים וּבוֹדְדִים.