הוא היה לפניי

עידו אייזן
שני 17 ליוני | דקת קריאה

 

הוא היה שם לפניי,

פה אין לי כל ספק.

אבל הצטרפתי למסע בכל זאת,

ועכשיו נראה לי שאני קצת מתחרט.

 

כי אני גבר של אישה אחת, מותק.

אני ממש לא רוצה לחלוק בך עם אחר

וגם כשאני מנסה לפרגן לכם קצת אני מרגיש

שמשהו בתוכי מתנגד ובכל פעם מתעורר.

 

ואני כבר לא מצליח לחשוב עליך מחייכת

מבלי שהוא יכנס לי לתמונה.

ואין לי כוונה את עצמי להוכיח מחדש בכל פעם

אחרי שהוא את כל מגדלי הפנטזיות שלו עלייך כבר בנה.

 

אז אני קד לכם קידה

ולוקח צעד לאחור.

אני מקבל בעצמי את ההחלטה  

עבורך, עבורנו,

בעיקר כדי שאת לא תאלצי לבחור.

 

לכי אליו אישה יפה, 

לכי, תהיי אתו,

ואני באמת מקווה שיהיה לכם טוב.

תביני, נתתי לך את כל מה שהיה לי לתת

ועכשיו נראה לי שהגיע זמנך לעזוב.

 

כי לכמה רגעים אמנם חלקנו קסם,

נגענו זה בזו באינטימיות מופלאה.

ואולי בעצם זה כל מה שזה היה אמור להיות מלכתחילה,

כי אם את שואלת אותי -

זה לא היה כזה נורא.



תגובות:


עוד דפים:

להתאהב שוב 17 ליוני דקת קריאה
לא נדע, פמוקלה 29 לנובמבר 4 דקות קריאה
קול תפילה, אילנה מושכל
19 לאוקטובר דקת קריאה
כל הזכויות שמורות לעידו אייזן 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת