ארבעה בנים

אופיר מלכי
רביעי 7 לאפריל · דקת קריאה
Photo by Robert Collins on Unsplash

סיפור בדיוני. אין קשר למציאות. מצבה הבריאותי של הכותבת ככל הידוע לה עד כה תקין וסביר [יש כמה קילוגרמים שכדאי לה להוריד אבל כל היתר משומש במצב טוב].

 

ליל הסדר היה בהרכב משפחתי חסר.

"איפה שלוו"? חקר גיא. 

"משתמט"  קבע עדי.

 שניהם באמצע שנות העשרים לחייהם, סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון. 

שלוו אובחן כלקוי למידה . 

"אימא אשמה" קבע אלעד צעיר הבנים, קצין בצבא "היא מפנקת אותו."

"שלוו קבע לצאת עם חברים" אמרתי. 

חודש מארס השקרן תעתע בנו :בבוקר שרב ואובך כבד ולעת ערב נעשה קר וגשום.

הכנתי את התפריט הקבוע שמורכב מהמנות החביבות עליהם: מרק קניידלך עתיר פלפל שחור, צלי בקר בפטריות ושום, דג צלוי, מגש פירות וגלידה. 

הם לא הבחינו שאני מסתפקת בפרוסת אננס טרי. 

כשגיא ליטף את בייגל כלבתנו הקשישה, גולדן רטריברית בהירה ,נגע  בבטנה והיא יללה.   

"יש לה גוש " אבחן

"כן" 

"למה לא מנתחים?"

" כרגע אין המלצה לנתח"

גיא שפט. עדי האשים. אלעד בכה.

 מאז שהבאנו אותה לפני 12 שנים ממכלאת כלבים נטושים והוא בן שבע, לא העלה בדעתו שיום יבוא והיא תעלם ממציאות חייו. 

 הבנים הנרעשים התעשתו בהדרגה וקבעו שנעשה כל התערבות אפשרית בכדי להאריך את חייה: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות. תוך שהם מאשימים אותי בהזנחה ובאי אכפתיות. 

כשהסתיים הערב, יצאו אל בתיהם קודרים וזועפים. אלעד בחר להתארח אצל גיא.

 בכדי להירגע שטפתי את הכלים והצתתי סגרית 'גראס'. 

 שלוו  חזר והוציא אותה לסיבוב הערב הקבוע, בייגל המסורה, מכשכשת באושר כרגיל למראהו ואז נרגעת לאיטה על מרבצה.

 ישבנו זה לצד זו על הספה.

"איך הכאבים"? 

"נסבלים"

"סיפרת להם"?

" לא וגם לא אספר" 

הוא הצניח את ראשו אל חיקי וליטפתי את רקותיו.

" סליחה שהכול נופל רק עליך"

גם לו לא רציתי לספר אך הוא קרא בטעות הודעה מהאונקולוג.

 סרטן השד. שלב 3.

 סיכוי נמוך להצלחת הטיפולים. 

העדפתי ללכת בשתיקה אל תוך הלילה .

כנגד ארבעה בנים דברה תורה. 

רק זה שלא יודע לשאול - מסוגל לכבד. 



נכתב על ידי
אופיר מלכי
שישה פירגונים מיעל, יואב קרן
הדף נקרא 14 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש