צעדי רדיפה

נעמה
שני 31 למאי · דקת קריאה

פעם אהובי סיפר לי
שחבר בצבא
נעזר בו בניווטי בדד בלילה.
איך נעזר בך אם הייתם לחוד? שאלתי.
בכל פעם שהחבר הרגיש
פחד
או קושי
הוא הביט אל האופק
וראה את צלליתו של אהובי
לאור הירח
הולכת בכיפוף המתנדנד שכה אופייני לו.

והיום כשמאהובי נותר
רק טעם החמצה מר
הדבר היחיד שגורם לליבי
לפעום בתקווה
הוא קול גרירת הסנדלים שלו 
במורד השביל

אולי
אולי
רק הפעם
קול הצעדים יתחזק,
יגיע עד לדלת חדרי
ולא ידעך
בקצב
התרחקותו
הצפוי



נכתב על ידי
נעמה
שלושה פירגונים מדניאל, יעל
הדף נקרא 29 פעם
רוצה להגיב? התחבר

נעמה זה יפייפה, כואב ויפייפה.
יעל כתבה לפני בערך 2 חודשים


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.
הרשמה או כניסה עם שם וסיסמה
דלג