אבא

סתיו הולץ
שישי 4 ליוני · דקת קריאה

המברשות הכתומות הגדולות של עמדת שטיפת המכוניות בתחנת הדלק מתחילות להסתובב כשהמכונית עולה על הרמפה הקטנה. הסיבובים המהירים שלהן על החלונות נשמעים בתוך המכונית כמו נהמות. אורות הפלורסנט המסנוורים של משאבות הדלק מספיקים להתגנב בזריזות דרך החלונות לפני שאני ואבא נבלעים אל תוך הפלסטיק הכתום המסתובב. שכבה סמיכה של מים וקצף נוזלת על החלונות, ומצטברת בעקשנות במרווח שבין הזכוכית לגומי המבודד, ואני מרגישה בלתי פגיעה.
   ברדיו מתנגן Heartaches של אל באולי, הספרות הכתומות של השעון על לוח המחוונים מודיעות שמאוחר מאוד בלילה, כל הבהוב של הנקודותיים מזכיר לי שאני עייפה, ושבעצם הייתי אמורה כבר ללכת לישון. בעוד כמה שעות אצטרך לקום לבית הספר. אבא יושב לידי, רגלו מונחת באוויר מעל דוושת הגז, ויד אחת שלו חופרת לי בתוך המכנסיים, פרק היד מותח קדימה את הבד והאצבעות מחפשות בתוך התחתונים. שלוש משאבות הדלק היתומות בתחנה זוהרות בפלורוסנט הלבן, הולכות וחוזרות בכל סיבוב של המברשות ששוטפות הכל, קודם מסך של קצף לבן ואחר כך מתזים של מים. לפחות יש להן האחת את השניה בנצח הקפוא של תחנת הדלק.
   השטיפה מסתיימת והמכונית מחליקה החוצה מבין המברשות, נדחית החוצה ממרובע הבטון הקטן שהשלט "שטיפה חינם" רותך אליו ברישול. הן כבר הפסיקו להסתובב אבל אני יכולה לשמוע את הנהמה שלהן, מלווה את השיר שעדיין מתנגן ברדיו בזמזום חשמלי שלא שייך לשם. על המכנסיים של אבא יש כתם קטן, נקודה כהה שמתפשטת מהר. שתי הידיים שלו על ההגה. הוא לוחץ ברגלו על הדוושה והכביש נעלם תחתינו דרך השמשה הנקייה להפליא.
 



נכתב על ידי
סתיו הולץ
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 16 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.
הרשמה או כניסה עם שם וסיסמה
דלג