ילד קטן ושמו אגם

איתי שקד
שבת 19 ליוני · 2 דקות קריאה

אם יש חוויה אחת שעיצבה את חיי בתור ילד, זו בוודאי אותה פעם שלקחו אותנו מגן לאה לבקר במוזיאון תל אביב. לעולם לא אשכח את השוק המרגש שחשתי, כשעמדתי בערפילי החוויה הילדותית, בחלל הכניסה הענק עם העמודים הגבוהים, שנראו לי מגובה של ילד בן 5, כעצומי מימדים במיוחד. עמדתי במרכז הרחבה, נפעם ונרגש, ובהיתי ביצירה הקינטית הענקית שהיתה תלויה על הקיר מולי. צבעונית ומרצדת בגולמיותה המשוננת, נאלמתי לחלוטין לראות אנשים קטנים הולכים מתחתיה מצד לצד. זו היתה התגשמות החלומות הכמוסים ביותר שלי, לראות שקיים דבר כזה בעולם, ולהבין, שיש יצירות אמנות שמביאות לשיא, בדיוק את אותה עוצמת כוח של יופי שאני חש כילד, שמצייר להנאתו בגן. הדהים אותי להבין שאפשר לעשות ציור בקנה מידה שמעבר לחלומות; שיש אנשים שאשכרה עושים את זה, ושיש בכלל מקום בעולם שאוספים אליו את יצירות האמנות האלה, ומציגים אותן לראווה במלוא הכבוד והתפארת. אני זוכר את עצמי עומד מול היצירה ומבין, שזה הייעוד שלי בחיים. אז, עוד לא ידעתי מה זה אומר. עד לאותו רגע, לא היה לי שמץ של מושג שאני אמן ושמדובר בחלומות של יצירה; אבל תחושת הכיוון והפרופורציות היו ברורות לי לחלוטין. ידעתי, עד כמה שילד בן 5 יכול לדעת, שמדובר בסוג של מיתוס, או בחלום גדול, שעלי לרדוף במהלך חיי עד שאמצא את הדרך להגשים אותו.

 

                            ***

 

"העבודה הזאת היא ציור, שנעשה על ידי צייר בשם יעקב אגם," אמרה לאה הגננת. עמדנו בקבוצה קטנה מתחת לציור הענק ובעוד שחלק מהילדים נשארו אדישים, אני ועוד כמה, אני זוכר בבירור את השוקינג על פניה של שלי, היינו המומים מגודל היצירה, מנפלאות המקום, ומעצם המעמד. ידעתי באותו רגע, שממש כמו הצייר יעקב אגם, גורלי נחרץ לצייר יצירות אדירות מימדים, צבעוניות בטירוף, שייתלו על קירות מבואה של חללי מוזיאון מרשימים. "אגם הקטן", יקראו לי, או- "אגם 2". הייתי חדור מוטיבציה לגרום לחלום הזה להתממש. מתוך השגה אינטואיטיבית שלי כאמן, כנראה, הבנתי באותו יום באוטובוס בדרך חזרה הביתה, לגן שבתל השומר, שבכל עיר גדולה בעולם קיים מקדש צבעוני כזה שנקרא "מוזיאון", וידעתי בכל מאודי, שבתור אגם הקטן אטייל גם אני בעולם הגדול, אצור ציורי ענק שכאלה ואזמין מלא ילדים מכל הגנים שמסביב לגלובוס, שלובי ידיים ורוקדים במעגלים, לראות את עבודותי. החלום היה גדול מאד, מרגש לגמרי ומוחשי.



נכתב על ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל:"סקס בינלאומי וסיפורים אחרים"
שלושה פירגונים ממורז ברנדיס, אופיר מלכי
הדף נקרא 37 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.
הרשמה או כניסה עם שם וסיסמה
דלג