קרוא וכתוב זה הקטע שלכם?
בואו להיות חברים שלנו.
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה או הרשמה עם שם וסיסמא | דלג

נוכח נפקד

סופר סתם
דקת קריאה | שלישי 2 ליולי, 2019

אני צריך להגיד שלום.
לא כי אני רוצה אלא כי אני חייב
כך נוהגים בני האדם
כך ראוי.

היה תורי לדבר במעגל
לא כי היה לי על מה
אלא כי הייתי צריך.
את מה שלא קרה 
לא יכולתי לתאר במילים
ומה שקרה
לא באמת הצלחתי להגיד.

עכשיו, כשאיני פה, תורי לדבר .
כך נוהגים בני אנוש שאכפת להם
אחד...מן...השניה. לדבר. להשאיר.
מילים. הנה.

היא לא באמת מרוצה
אולי בגלל שאבא טרוד ואולי כי לא נמצא.
פעם הוא פה ופעם שם
וכשבא מאוחר נותן חיבוק לפני השינה
עיניי עצומות אבל אני עדיין מרגיש.
הוא משאיר עליי כתם קטן של זיעה 
אני נרדם עם חיוך. ריח חמוץ.
ישאיר פתק נוגע ליד המיטה
ויעלם שוב ושוב ושוב.

יש כסא ריק
ישבתי עליו לא מזמן
יש כסא ריק
עליו אפשר להשליך דברים
על מי שאיננו אני
על פרידות לא פתורות שלכן ושלי.
מותירות, מתירות.

עכשיו הרגליים בתוך המים
הראש מעליהם,
את שיעורי הבית הפעם לא הכנתי,
אבל איכשהו... במקום להרגיש אשם
זו הפעם הראשונה שבה אני מרגיש חופשי.




 




11 פירגונים מדור כלב
הדף נקרא 30 פעם
רוצה להגיב? התחבר

מדיטציה, סופר סתם דקת קריאה 25 לדצמבר 2019
מיטאפ, סופר סתם 2 דקות קריאה 19 לדצמבר 2019
כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2020
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת