אוכלי נבלות

ריח של נפלאם על הבוקר, דרך נהדרת להתעורר. אני, מיילס וגרטשן היינו באוהל אחד. דייויס, בוכריס וזמיר היו בשני. בדיוק בשש אפס אפס סיימנו לאכול ולקפל את הציוד והאוהלים. התחלנו לצעוד דרומה, אל עבר האש. כמה שעות לפני כן כשעוד היינו על המטוס, השטחים האפורים-שחורים שהיו סביב האזורים הבוערים נראו מטושטשים וחסרי כל ייחוד. עכשיו כשצעדנו באותם שטחים שהאש כבר כילתה ראינו שטעינו, למקום היה תחושה וריח של מוות. לא ראינו גופות, לא נשארות גופות אחרי חום שכזה. רק ערימות אפר שחור וגושי מתכת חסרי צורה. אחרי כמה קילומטרים זמיר סימן לתנועה מצד שמאל שלנו, עברתי לראייה דיגיטלית והבחנתי בחבורה של צבועים במרחק חצי קילומטר, הם נראו כחושים ועל סף רעב אבל ידעתי שהם לא יעזו להתקרב. הם זיהו אותנו בדיוק כמו שאנחנו זיהינו אותם - אוכלי נבלות

נכתב על-ידי
אוהד ביקובסקי
נולדתי עם עכבר ביד. כורה פיקסלים למחייתי, מפלרטט עם מילים בזמני החופשי.
הדף נקרא 405 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי