הספד לסבתא דבורה המתוקה

דור כלב
שישי 9 לאוגוסט | 2 דקות קריאה

יום שישי, התשיעי לאוגוסט  2019

סבתא שלי, סבתא דבורה המתוקה מכפר הנגיד נפטרה ביום חמישי האחרון, השמיני לשמיני. זה ההספד שכתבתי לה.

סיכום. כמה מילים אחרונות שאפשר להגיד על אדם שאנו אוהבים ולהאמין שהיכן שהוא, מעבר לגבולות החומריים, המילים מגיעות אליו. כמו-כן, אתם פה, קהל רב ואני בוחר בקפידה מילים שיזכירו ויסמנו לכם מי היתה הסבתא שלנו - האישה הנפלאה הזו, דבורה כלב לבית בן-ארויה.

כבר כשבע שנים שאנחנו עוקבים אחרי ההדרדרות של סבתא דבורה. הדרדרות שהאיצה בשנתיים האחרונות. שבע שנים שאיפשרו לנו להעריך יותר ויותר את הזמן איתה ואת מה שהיא נתנה לנו. שבע שנים שאפשרו לנו לאהוב אותה יותר ולהראות לה את זה יותר. שבע שנים אחרונות בהחלט להגיד תודה. יש אנשים שנוגעים בך לרגע קט ונשארים איתך לכל החיים אבל אמא, סבתא היא לא רגע קט, היא איבר בגוף. היא לעולם אינה הולכת. אתה בשר מבשרה. כל מי שצפה בלידה למד זאת - הביטוי "רקמה אנושית אחת חיה" הוא לא אלגוריה רומנטית אלא עובדה.

האם יהיה נכון לומר שהסיפור נגמר? שסבתא דבורה איננה? כבר שבע שנים שהיא מתרחקת ומתפרקת עד שאמש נשמה את נשימתה האחרונה. אבל אנחנו עדיין כאן, היום. אתמול יצאתי להליכה קצרה, ל״סיבוב״ וחשבתי לעצמי - אתה הולך בשביל סבתא, עם סבתא, תודות לסבתא. כמו שהיא נהגה להקיף את המושב באדיקות. שלשום הכנתי צהריים למשפחתי וקליתי פלפל על האש. הריח השרוף מילא את הבית והחזיר אותי לימים אחרים ותמימים בכפר הנגיד.

פעם באחת החופשות אצל סבא וסבתא, הייתי אולי בן 10 או 11 - הלכנו לספריה במושב. היא הציעה שאקח ספר או שניים ולקחתי 12 והיא ארגנה את זה שיאפשרו לי לקחת 12 ספרים. לא ביטלה. לא התנגדה. לא מחתה. לא אמרה לי שזה לא ריאלי ושלא נעים ושלא יסכימו. ביומיים העוקבים קראתי את כולם. זאת סבתא ואני מודה לה על המורשת הזו.

אני מאד אוהב לקרוא ומעולם לא הכרתי מישהו שקרא כל-כך הרבה וברצינות כמוה. מאידך, אני לא זוכר שאי-פעם דיברנו על הספרים שהיא קראה. אף-פעם גם לא דיברנו על הבישולים שבישלה או על ההליכות. סבתא, במובן הזה, היתה מודל מושלם. היא לא דיברה על הדברים הרבה, לפחות לא איתי אבל היא עשתה והיא היתה.

כזה ראה וקדש - לך, בשל וקרא.

לפני שנתיים וחצי כשכבר לא עמד לה כוחה לבשל, החלטנו, בני-המשפחה, לערוך ארוחה חגיגית לכבודה ולכבוד המטבח הבולגרי. אספנו את המתכונים - עמלנו, כתבנו, ערכנו והבאנו לדפוס ספר מתכונים במהדורה משפחתית.

האירוע הקטן הזה, עם 24 מאכלים שבני המשפחה הכינו ייזכר לי תמיד כחגיגת החיים של סבתא, כתזכורת למה קיבלנו ממנה. ריחות הפראסה והממולאים השתלטו על הבית והיו שם עוד - טישפישטי, בורקס חצילים, מוסקה, גיבצ׳, אפיו. כשהגענו לשלב הטעימות וסבתא התבקשה לתת משוב לכל מנה - היא לא חסכה שבטה מאף-אחד. הייתי בטוח שהיא תהיה רכה ותפרגן על עצם ההשתתפות אבל לא. זה קר, ההוא מלוח וזה בכלל צריך להיות חתוך אחרת. הכנות שלה הייתה בלתי-מתפשרת. היא לימדה אותנו.

רותם זכתה במקום הראשון על קציצות הפראסה המושלמות שהכינה. הפרס היה, כן - סלסלת שוק עמוסה בפראסה.



10 פירגונים מברנש #89, יהונתן וסופר סתם
הדף נקרא 20 פעם
הרעיון הוא שדור כלב יקבל מכם איקס שקלים כל חודש בחודשו ובתמורה תקבלו תכנים יחודיים ופינוקים או סתם תרגישו אפנדי. זה פיצ׳ר שנמצא בפיתוח במעבדות הדף ואנחנו כאן רק בוחנים את ההתכנות שלו אז כסף תכלס לא יזרום עדיין אבל נקבל אינדיקציה . מעניין!

תגובות:

התחבר או הרשם על מנת להגיב

משתתפת בצערך על פטירת סבתך האהובה, דור.
מי ייתן ויבואו ימים בהם זכרונות של הרגעים המשמחים הרבים שחלקתם איתה כולכם - כל אוהביה - יקלו ולו במעט על חסרון נוכחותה הגשמית בעולם הזה.
ברנש #89 כתב לפני 25 ימים

מצטער
סופר סתם כתב לפני בערך חודש אחד


עוד דפים:

זכרון 15 לאוגוסט 1998 דקת קריאה
קום קום, ש.ד 10 ליולי דקת קריאה
כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת