פשוט פלאפל

גילי רוזן
ראשון 20 לאוקטובר | 2 דקות קריאה

לפרסם או לא. יאללה, מה כבר יכול לקרות ? שלחתי את הסיפור.

התחלתי לקבל לייקים בטפטוף. אחרי זה כבר ציוצי הלייקים היו באמת מטרידים כשסידרתי את הסחורה על המדפים בפיצוציה בה אני עובד.

אחר הצהריים התקשרה מפיקה מאחת תכניות הבוקר ושאלה אם אהיה מוכן להתראיין מחר בבוקר בערוץ המסחרי בטלוויזיה.

אמרתי לאשתי שאין לי מה להגיד בטלוויזיה, שמדובר בסיפור פשוט שכתבתי, שזה דומה לרשימת הקניות שהיא נותנת לי להביא מהסופר. היא אמרה שאני לא מבין והסכמתי איתה, שאני לא מבין... כלום. אז הלכנו לקנות סט בגדים חדשים כי "אתה לא הולך עם השמעטס שלך" קבעה אשתי.

בערב עמדו שתי מכוניות מסחריות ליד הבלוק שלי, ונראה לי שצלמו אותי. אשתי שאלה אותי איך יצאתי לבוש לזרוק את הפח אשפה . אני חושב שבטריקו ותחתונים. "על איזה תחתונים אנחנו מדברים כי נשארו לך תחתונים מהמשירות הצבאי." אשתי גלגלה עיניים.

המראיינים בתוכנית הבוקר שאלו שאלות קשות ונוקבות - מה דעתי על הכורדים הנטבחים על ידי הצבא הטורקי ומה דעתי על הפערים בחברה הישראלית.

ניסיתי להסביר שכתבתי סיפור פשוט על פלאפל. המראיינת התרגשה ואמרה שהיא חשה את אוזלת הידיים בחיינו כאשר הטחינה נוזלת בין האצבעות ועל המכנסיים כשאוכלים פלאפל בעמידה, ושזה כה עצוב. המראיין הוסיף שהוא מעריך את הפשטות והבלבול בסיפור: מה לשים בפלאפל, הרבה טחינה? לשים עמבה? מייצג את העממיות אבל גם את העושר האנתרופולוגי והתרבותי, ובו בזמן את הקונפליקטים והשסעים בחברה בישראל: האם לשים חריף, או חמוץ, האם למלא בסלטים או להישאר רק עם קציצות פלאפל.

גירדתי בראש ועניתי שמדובר בסיפור פשוט על פלאפל, ואז הם שלפו את התמונה בה צולמתי על ידי הצלמים זורק את שקית פח הזבל לבוש תחתונים וחולצת טריקו מהשירות הצבאי. מיד שאלו על השימוע לראש הממשלה ועל האפשרות של ממשלת אחדות. השבתי שאני מעדיף באופן אישי פלאפל עם הרבה טחינה.

הם טענו שהתחתונים הירוקים שלי מהשירות הצבאי מצביעים על חיבור שלי למפלגת שלושת הגנרלים ואז שאלו אם נראה לי שהם מסוגלים לנהל את המדינה. אמרתי שאני מוסיף חריף ולפעמים בכלל לא למנת פלאפל שלי.

בהפסקה המאפרת סיפרה לי על הקשיים הכלכליים בעבודה בערוץ מסחרי ועל עבודה שעות רבות בלי לראות את הילדים. מישהי ביקשה שאצא איתה לעשן סיגריה ולשתות משהו . שאלה מה אני עושה הערב. התקשרתי לאשתי לשאול מה התכניות שלי להערב. אשתי אמרה שאני אידיוט. הבנות סביבי התווכחו אם אני אידיוט חמוד או אחד שעושה את עצמו אידיוט. בכל מקרה הייתה הסכמה שאני עושה את זה להם. 

ביקשו שאישאר לתוכנית הבאה על אתגרי ההורות, ונשארתי כי אני לא אוהב לסדר סחורה בפיצוצייה. התקשרו הורים מתוסכלים. המומחה קרא את הסיפור שלי ואמר שהורים מסבכים את הדברים, שצריך ללמוד ממני וליצור פתרונות פשוטים. התקרבתי למיקרופון ואמרתי "צודק, סבבה."

התקשרו מחברת יחסי ציבור של איזה מותג, ג'ינסים או משהו. רצו לצלם אותי לקמפיין. אמרתי שיש לי כרס קטנה. הם אמרו לי שפמיניסטיות יאהבו את האמירה ושאביא מנה פלפל. צילמנו יום שלם, לכלכתי מלא זוגות של ג'ינסים עם טחינה.

מחר אני מוזמן לפאנל בתכנית פוליטיקה וביום ששי למוסף ספרות כי הם חושבים שאני מביא אמירה חדשנית.

לא יודע מה, נזרום עם זה.

הוצאת הספרים שאלה אם אוכל להרחיב את סיפור הפלאפל ולפתח אותו לטרילוגיה, אולי להוסיף אלמנט ארוטי.

זורם עם זה .



36 פירגונים מאסא וולפסון, דור כלב, המהנדס, מורז ברנדיס, סופר סתם, קטנה, שני גולד ותמר פריש הלביץ
הדף נקרא 67 פעם

תגובות:

התחבר או הרשם על מנת להגיב

תשמע, ממש ממש ממש ממש נהניתי מהסיפור הזה! זכית במנת פלאפל על הבית.
דור כלב כתב לפני 25 ימים


עוד דפים:

כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת