אוקסיטוצין

עדי הרש
שני 21 לאוקטובר, 2019 · דקת קריאה

"ציר כל 7-8 דקות" אני מסמסת למיילדת שלי בהתרגשות.

בין הצירים, מארגנת דברים אחרונים ביורט היפה שלנו. כמה מרגש שהיא תיוולד למבנה הפיזי של חיבוק. אסף מתקלח ואני חושבת על הבריכה, ויוצאת אל המחסן כדי להביא את המיחם.

בחוץ, מבחינה בצללים של שלושה גברים חוצים את השדה ליד הבית. 

אני מדליקה אורות בחצר וצועקת אל אסף שיבוא. אחרי דקה, לא מתאפקת וחוזרת בחשש אל הגינה. מטר ממני עומד אדם לבוש שחורים.
 "לכוו מפההההההה!", אני צורחת בכל הכוח, והם בורחים חזרה לשדה. 

הצירים מפסיקים. הכל נעצר. 

בבוקר יופץ סמס מקב"ט המושב: "ערנות תושבת הבריחה פורצים".  
"הם הבריחו אותה", בכיתי כל הלילה.



נכתב על ידי
עדי הרש
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש