לילה

כותב #204
שני 21 לאוקטובר, 2019 · דקת קריאה

פותחת עיניים, חושך. מרגישה את טיפת הזיעה יורדת לאורך עמוד השדרה. 

חם. ממש חם.

איפה הוא? 

פעם אחרונה שאני אוכלת לפני השינה.

מרגישה את הדמעות בגרון אבל לא יוצא קול. מסתכלת על התקרה ורואה אורות מהמכוניות החולפות.

למה הוא לא לידי?

מתהפכת ימינה ושמאלה ומרגישה שגם השיער רטוב כבר מזיעה. 

למה המזגן לא עובד?

לא יכולה יותר.

מתיישבת. 

הדמעות עולות.

וסוף סוף הקול כבר יוצא. שומעת רחש מהחדר השני.

זאת הטלויזיה? או שהוא מגיע?

צעדים מתקרבים והלב שלי פועם.

״מה קרה מתוקה שלי? הכל בסדר?״

כן אבא, אמרתי לך לא לכבות את המזגן באמצע הלילה, תבטל את הטיימר כבר.



נכתב על ידי
כותב #204
הדף נקרא 68 פעם
רוצה להגיב? התחבר

אהבתי את הטקסט עד שהתגלה שזה האבא שמכבה את המזגן .
תמרי כתבה לפני מעל שנה אחת


לילה, כותב #204 דקת קריאה 21 לאוקטובר 2019
נתן, גולי בר דקת קריאה 26 לאוגוסט 2020
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש