פרק #27 - המשך המאבק להישרדות

גם המאבק להישרדות שניהלו תושבי הגטו מיום ליום ומשעה לשעה, כנגד ההשמדה האיטית והמכוונת ע"י יצירת תנאי חיים בלתי אפשריים, הייתה למעשה פעולת התנגדות לכל דבר. רובנו היינו גוועים ברעב ובקור, אלמלא תושייתם והסתכנותם של העובדים בעיר, שבסכנת נפשות, ולא מעטים שלמו על כך בחייהם ולפעמים בחיי משפחותיהם, השיגו והבריחו לגטו מזון ועצי הסקה. אולם היה גם נתיב הברחה נוסף, לא פחות ואולי אפילו יותר חשוב.

לא יאומן, אבל בגטו אפשר היה לקנות לחם שנאפה בחשאי במאפיות מאולתרות. אמנם אמרו שעל הלחם הזה לא מברכים "המוציא לחם מהארץ..." אלא "שהכל נהיה בדברו..." מרוב המים שהכיל, בכל זאת היה זה לחם של ממש טרי וטעים. הדבר התאפשר מאחר שהיו תושבי גטו, זריזים ונועזים, שפיתחו מסחר חליפין ישיר דרך הגדר והכניסו לגטו עגלות שלמות של קמח, שממנו אפו כאמור את הלחם. הכנסת המזון ע"י החוזרים מהעיר, ולא כל שכן המסחר דרך הגדר, היו כמובן אסורות אך התאפשרו בעיקר ע"י שיחוד השומרים הליטאים, דבר שנעשה בתיווכם של השוטרים היהודיים, שפיתחו איתם קשרים מיוחדים.