פרק #35 - הצעדה אל הבלתי נודע
הבלוג של צבי כץ
3 למאי 2019
·
דקת קריאה, 181 מילים
בשבוע האחרון של אפריל הופסקה העבודה והתבשרנו שעומדים לפנות אותנו. החבר של אחותי בישר לי, שהמסוגלים ללכת, יפונו במסע רגלי ואת החלשים והחולים יסיעו ברכבת. הוא גם גילה לי שהקאפו ויתר אנשי הסגל היהודי בחרו בהסעה והציע לי להכריז על עצמי כחולה ולהצטרף אליהם. נחרדתי, ומבלי להסס דחיתי את הצעתו בו במקום. את הגורל שהנאצים הועידו לחולים ולחלשים לא הייתי צריך לנחש, ובאשר לאמינות הבטחותיהם לא נשארו לנו שום אשליות.
הפינוי ברכבת אכן יצא לפועל. אולם מטוסי בנות הברית ירו ללא הבחנה על כל דבר שנע בכבישיםובמסילותובמסילות הברזל. כאשר רכבת הפנוי הוחנתה בקרבת רכבת צבאית נושאת תותחים, היא הותקפה בברד כדורים, שגרמו לכמה מאות הרוגים בין האסירים. הם נקברו ע"י חיילים אמריקניים ליד Schwabhausen. במהומה שהשתררה הצליחו כמה עשרות אסירים לברוח ולהסתתר, היתר הובלו לדאכאו שם השתחררו בסוף אפדיל.
חוץ מזה הרגשתי את עצמי עדיין מספיק חזק וחשבתי: תנו לי רק לצאת מבין גדרות התיל לשדות ויערות וכבר נראה מה לעשות.
הערכתי גם שבמסע רגלי יש יותר סיכויים שהצבא האמריקני ישיג אותנו, אך מה שלא יכולתי לדעת הייתה עיקשותם של אנשי ה-SS "להילחם" עד הסוף ולירות בנחשלים, עד הרגעים האחרונים ממש.
הדף נקרא 59 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן