בסוף השבוע הזה אמרתי די

בסוף השבוע הזה אמרתי די, מספיק לעבוד על הַדַּף. תנוח. האמת שלא אני אמרתי את זה אלא ביקובסקי. אוהד ואני ישבנו לבירה וצ׳יפס אחרי שסגרנו את שבוע הספר ביום חמישי בסנטר ואוהד אמר לי - ״די, תנוח בשבת״ וכך מצאתי את עצמי צולח עוד כמה עמודים בספר הנפלא האמיתית של שאנדור מאראיי, סופר הונגרי קסום המוכר אולי יותר בזכות ״הנרות בערו עד כלות״ ו״גירושין בבודה״.

ברביעי וחמישי הצגתי את הַדַּף ביריד הספר העצמאי המעולה שיזם והפיק בכשרון רב עידו אייזן המתוק. יריד בעלות סמלית שאיפשרה לי ולכחמישים סופרים עצמאיים לצאת מדל״ת אמותם ולייצג את עצמם בכבוד בסנטר, דיזינגוף סנטר. זו כבר פעם שנייה שאני מזכיר את עידו בניוזלטר של הַדַּף. יש מצב שאני מאוהב. 

דיברתי ביריד ומחוצה לו עם לא מעט סופרים, עורכים ועוד... אנשים מהתעשייה? סופר זה איש תעשייה? עורך זה תעשיין? מה המילה הנכונה כאן? המבלבלים במילים? קשה קשה. מכל אלה למדתי הרבה על האתגרים ברמת הכתיבה, העריכה וההפצה ונדרשתי לספק תשובות. חלקן היו טובות. נחיה ונראה.

זוג חמוד, האישה הכותבת והבעל התומך החליטו לתרגם את ספריה לאנגלית כי באמזון יש כסף. הסכמתי איתם ומאידך הסכמנו שנינו שהרצון לכתוב בעברית, בשפת אימנו היא given. כתיבה היא תגובה לקריאה פנימית והבחירה לכתוב בעברית איננה באמת בחירה חופשית. 

השבוע הקרוב בדַּף יוקדש לחיזוק היסודות - שיפור הויראליות, הקלת השיתוף לרשתות החברתיות השונות, סטטיסטיקות, לכותבים שרוצים בכך - התראות על דפים שנקראו הרבה או שקיבלו תגובות, התראות לקוראים על דפים חדשים של סופרים ונושאים שבחרו לעקוב אחריהם וכל מני שיופים משיופים שונים שיעשו הבדל גדול בחוויה. כל-זאת ועוד לקראת המהפכה שתתחיל בשבוע הבא. טאם טאם טאם!

כדאי לשמוע על הכתיבה:
הפודקאסט הנפלא The Creative Writer’s Toolbelt ובתוכו אני ממליץ על פרק 114 - ראיון עם לורי פומה הנהדרת, עורכת מוסמכת בשיטת הסטורי גריד. 

כדאי לקרוא:

• אוהד ביקובסקי שובר את המרשתת עם צריך לשרוף אותה
• סופר סתם בונה עולם שלם שניתן להתחיל לקרוא מכל מקום בשירת הבוט
• קובי קמין בסיפור דיסטופי קודר, נורא ונהדר - האיש הכבד
• דיסטלמן דורס אדם בשבע קמ״ש בנדרס ע״י רכב ניקוי
• פאקר שבר לי את הלב בbreakup
• אבשלום אליצור תרם לנו את בעקבות מזכרת נאמנה

ואיך אתם יכולים לעזור?
אתם קוראים? קיראו.
אתם כותבים? פרסמו.
אתם חברים? שתפו. (קצת פאסיב אגרסיב עוד לא הרג אף-אחד, אבל חכו חכו)