לידת הבית שלי
הבלוג של מיכל ישפה
6 ליוני 2017
·
2 דקות קריאה, 246 מילים
לכבוד יום לידות הבית הבינלאומי אשתף קצת מהיום המיוחד שבו אליה נולד.
בשבילי המושג לידת בית תמיד היה מאד רחוק. אבל תוך כדי ההיריון, כשהמחשבות על איפה ללדת הפכו יותר ויותר מוחשיות, הבנתי שברגע הזה אני רוצה להיות במקום הכי נח, מכיל, מרגיע, שיהיו סביבי אנשים שאכיר היטב ושיכירו אותי, שאבטח בהם, שיהיו מקצועיים וחמים ורק בשבילי, ובשביל אליה.
היו הרבה חששות ובדיקות שקדמו להחלטה, מה המשמעות, מה הסיכון, מה אם…
לאחר מחקר מעמיק גיליתי שלידת בית, בהריון בריא, שנעשית באופן אחראי ועם אנשי מקצוע ובקרבת בי"ח, היא בטוחה לפחות כמו בבית חולים ואף יותר. ואני מזמינה את מי שמסופק להתעניין, לשאול, לקרוא מחקרים רלוונטיים.
ילדנו בבית יולדות שנמצא בגדרה עם תמי ועפרית המיילדות הנהדרות. היה לי שקט, בריכה, מקלחת, מוסיקה, צוות עם רגישות יוצאת מהכלל שליווה את כל התהליך. תחושה אינטימית של בית עם תחושת ביטחון של ידע וניסיון שמלווים אותי. רוב הזמן אפילו מאד נהניתי. 3 השעות האחרונות היו הקשות והמאתגרות בחיי, ובסוף הגיע לעולם ילד מופלא.
החיים הם ממש פלא.
ברגע שנולד המיילדות אבחנו אצל אליה קושי בנשימה, נתנו לו טיפול ראשוני עם חמצן (כפי שעושים גם בבי"ח במקרים כאלו) וזמן קצר לאחר מכן התפנינו לקפלן שנמצא כמה דקות נסיעה מהמקום לצורך מעקב במהלך הלילה. לא גילו כלום והנשימה התייצבה ביממה הראשונה, אבל היינו על הצד הבטוח.
מאז הלידה שלנו, משרד הבריאות הוציא צו סגירה על בית יולדות, ומתקיים מאבק לפתוח אותו מחדש ולאפשר פעילות של מרכזים דומים בכל רחבי הארץ – ממש כפי שנהוג במדינות מתוקנות רבות. אני מאד מקווה שאת הלידה הבאה אוכל לעשות בדיוק באותו מקום.
