די להסברים
הבלוג של ניר
7 ליוני 2022
·
2 דקות קריאה, 205 מילים
עוד תקופה של שינויים ותזוזות. מסביב שום דבר לא עוצר בינתיים.
לקח לי זמן לחבר את הדברים בראש אבל הבנה אחת ברורה וחדה מפציעה לאט לאט.
חוץ ממשפחה קרובה וכמה חברים אולי לאף אחד לא באמת אכפת.
בטח שלא בעבודה.
ההבנה הכואבת הזו, שיש פה בסך הכל משחק של אינטרסים ולא יותר, היא לא פשוטה לי.
אנשים נחמדים אליך, שואלים מה נשמע וזה. מבלבל.
אתה בורג. אתה מייצר. אתה אפס או אחד. זהו.
אני מסביר לאנשים שהכוחות שלי לקום בבוקר, להתארגן ולהגיע למשרד לתת עבודה הם לא אותם כוחות כמו של כולם.
אני מסביר שברמה מסוימת אני כל הזמן על הגריל. כל הזמן מתענה. כל הזמן הורג את השדים..
אנשים מחייכים. אומרים תרגיש טוב. לאף אחד לא זה באמת מזיז.
הארגון שם לב אליך כשאתה מזייף. כושל. מגמגם.
אתה מקבל משכורת. מה זה העניין הזה?
לאחרונה ירדתי ל-75% משרה. כמות הפרצופים שקיבלתי מעניינת רק יותר מבעלי הפרצופים.
עכשיו הכל ברור. אינטרסים. אני מייצר להם פחות.
אחלה. יש לי מטרה חדשה עכשיו.
אני אסיים את כל העבודה בשש שעות במקום בשמונה ואזדיין מפה לחלק החשוב באמת בחיים שלי בדיוק על הדקה.
הרי אני לא מנהל את היקום. אני בורג. החלק בחיים שלי שבו אני משמעותי הוא לא במשרד.
הוא הילדים שלי. הוא הזוגיות שלי. הוא אני.
לקח לי זמן להבין שלשלוח אנשים לקיבינימט זה רק תורם לבריאות הנפש.
עד שהבנתי את זה נהיה לשם תור.