מדיטציה etc.
מדיטיישן, לא מה שלא חשבתם.
סדנת ויפאסנה: שבוע וחצי של התכנסות. אי תגובתיות.
פינוי כלי הקיבול, כיבוי שצף הבלבול, שינוי הכלא באיתחול.
המיינד הלא מאולף מאפשר להרבה שרצים לנחול בסרט שאנו מרותקים לגלמו.
לעומתו הער, הלא מעולף, מבחין בכך שהכל כפוי והרשות בתמונה רק עבור מי שמזמינה.
ככל שהבחנה זו נהירה, כך היא זורחת ומבהירה את זרם המחשבות, עד שלילה חשוך ארוך ועמוק חוזר וחודר לנפש האבודה לבדה.
כלומר: מתוך 10 ימים שרוב לו"זם הוא סשנים של מדיטציה, מצטברת מספיק MANA נקרא לזה [כי קשה לקרוא לזה מאסה, ואנרגיה זה כבר מעבר לספקטרום שבו הקצה הוא OverUsed]
מספיק מאנה כדי להניע את גלגלי המערכת הנפשית במין סינכרון, שבו ניתן לחיבורים להתרחש, לחידושים להתרגש, ולחזות משהו אחד מתבקש. משהו אחד. כמה דקות של צלילות, של קלילות, של חישה בלתי מופרעת, של שטיפה של הגוף בקיים ולא רק במחשבות ודימויים. כמה דקות מבורכות, בערך ביום השביעי (לפחות אצלי, המיינד שובת לרגע ביום זה) מתוך מסכת שלמה וארוכה של אי עשיית דבר.
למה הדבר דומה?
הו, יפה ששאלנו, והרי התשובה היא 42. הרבה אנשים מפספסים את המשמעות המיסתורית של מספר זה. אך מי שזוכר מדובר במחשב שמפיק אותו ביחס לשאלת השאלות. 42 בASCII זה * = סימן המוכר לכל מי שמכיר קצת תיכנות בתור wildcard ל...כל דבר.
ובאמת מדוע שלא כל דבר יהיה משמעותי? בפועל זה בדיוק כך, רק עם בחירה, או זיהוי והסכמה לתמוך ולייצר עוד ממה שמזוהה כמשמעותי.
אך למה הדבר דומה(?) שאלנו(!!) והתשובה היא הכל:
סקס - אחרי שהתקדמנו בפרוטוקולי היכרות ופיתחנו חיבור אינטימי אנחנו מתחברים אנטומית, בין אם ב-buildup מאד איטי רך ומענג ובין אם במרץ רב ותמריצים מיידיים יותר משיעור זומבה מהנה. כל כך הרבה דרך כדי להגיע לפסגה, לקליימקס, לפיק, ולחזור הלאה למציאות השכיחה. הרווחנו רגע, צברנו ידיעה של טוב, עם כל העמל, למרבה המזל. וגם רגע זה, כמה פעמים באמת ובתמים מפוצץ הוא ומדהים?
אפייה - אני הרבה פחות ראוי לדבר על זה מאשר על סקס, אז נעבור לבא בתור.
פסיכדליה - מעטים הטריפים שהטריפוני למעמד המכובד של 'בלתי נשכח'. שמח ביותר שהיו, אך מה מוצהר בהעדרה של עוצמה בשאר?
סרטים / ספרים - את רוב רובם איני זוכר. חלק מהם אני מאד שמח שיצא לי לצרוך, וגם מהם לבטח אני זוכר אחוזון קטןטון מכל הפרטים שטרחו לשדר לי.
דיונים סוערים במדיה חברתית / ספורט / כל התמקצעות / כל פעילות אידיאליסטית וכהנה וכהנה ... צדק או לא - אחת היא לנו. הרבה ניסיון והתמדה מתוך עניין להתקרב למשהו שנחזה בעינינו כעדיף, וטיפין טיפין של רמזים אם אנחנו בדרך הנכונה.
מי יתן וכל עבודותינו ומפעלינו ומלאכתנו המצטברת המסכמת את כל הזמן האנושי המושקע בדבר מה
יהו בדרך הנכונה האידיאלית למשמעות
ואימרו - אז מה?